מאמר

סמיילים

לאסוף שמחה לכל השנה!

אני אוהבת לדבר על השמחה. לשמחה יש כוח אדיר לרפא את הנפש, לחזק את האדם, ולחולל שינויים רבים. ישנם שני זמנים בשנה, שמיוחדים דווקא בכוח השמחה שלהם. האחד הוא- חודש אדר הידוע. והשני… הוא החג הקרב ובא. חג הסוכות!

 

סוכות נקרא גם חג האסיף, וחז”ל מסבירים, כי בסוכות אנחנו אוספים שמחה- לכל השנה! בחג הסוכות מאיר אור מיוחד של שמחה, שמאפשר לנו להכניס אותנו לתוכנו, לאגור כוחות של שמחה, לעת הצורך…

 

ולכבוד החג, הנה כמה דרכים וכיווני מחשבה כיצד לאסוף את השמחה, ואיך לחזק בתוכנו את השמחה.

 

                                                                 ******

 

כוח גדול יש לשמחה בהשפעתו כל כוחות הגוף והנפש. כתב על כך ר’ נחמן כי – “כל החולאים (המחלות) הבאים על האדם כולם באים רק מקלקול השמחה…” (ליקוטי מוהר”ן תנינא, סימן כד). לפי ר’ נחמן, כל קושי, חולי נפשי או פיזי שמגיעים לאדם, מגיעים מתוך כך, שחסרה בו שמחה.

 

שמחה (ממש בקצרה), זוהי תחושה של חופש פנימי. של טוב- בלב.  של מלאות. של חיות. חיות מאפשרת לנו ליצור, לאהוב להתבטא. ולהפך, עצבות היא סגירות. היא התכנסות, שמצמצת באותו הרגע את היכולת להביע, להופיע, להשפיע, ולחוש חופש ושחרור.

 

אריק איינשטיין ז”ל כתב בשירו: “לא רוצה להיות עצוב, ולא יכול להיות שמח…”. הרבה מאיתנו וודאי מזדהים עם המילים הללו. אנחנו לא רוצים את העצבות! אבל.. איננו יודעים את הדרך אל השמחה.

 

הנה כמה נקודות מעשיות ומחשבתיות לחיזוק השמחה:

 

להאמין בכוחות שבתוכי

 

כל אדם, הגיע לעולם כשהוא מצויד בכוחות וכישורים.  הכוחות הללו מאותתים ומדריכים אותנו, בדרך למימוש התפקיד שלנו בעולם. לכל אדם יש תפקיד- ולכל אדם יש כוחות.  וככל, שאנו מחוברים לכוחות שלנו, ויותר מכך, לעובדה שהעולם הזה צריך אותנו- כך אנו חשים מלאים יותר, ושמחים יותר.

 

הכישורים או הכוחות יכולים באופן טבעי להתבטא בתחומים רבים. בתחומיי היצירה, המחשבה, הדרכה, הקשבה, רגישות, חריצות,  מסירות, חכמה, אחראיות, התמדה ועוד ועוד.

 

תפקידנו הוא לא לזלזל בכוחות שלנו ולהפחית מערכם, אלא להפך. להכיר בהם, לשמוח מהם- וכמובן, להשתמש בהם. להוציא אותם מהכוח אל הפועל. ואם קשה לנו לזהות את אותם הכוחות, כדאי להיעזר באנשים שמסביבנו ולשאול אותם.

 

כאשר אדם אינו מחובר ליכולות שלו, אינו מעריך את המתנות שקיבל- הוא יחוש חוסר פנימי. תחושת ה”אני לא שווה”, “אני לא טוב” וכדומה, בקלות רבה יכולות להציף אותו, להכניס בו דכדוך ולאות פנימית.

 

זה הזמן לחפש ולהתחבר אל האור והכוח שבך. זהו השביל הראשון אל השמחה.

 

עשייה ונתינה:

 

בהמשך לכך, פעמים רבות לא מספיק רק “לדעת” או לזהות את הכוחות שבנו, אלא הדבר העיקרי יותר, הוא להצליח להשתמש בהם בפועל- ודרך כך לשמוח בעצמנו עוד יותר.

 

מסופר על הרבנית קנייבסקי זצ”ל, שהייתה ממליצה לנשים הבאות אליה עם קושי או עצבות- לצאת ולהתנדב. להשפיע ולעשות למען אחרים. הנתינה איננה מוכרחה להיות גדולה או מורכבת, אלא כל עשייה, קטנה כגדולה יוצרת תזוזה חיובית בנפש. לבשל, לבקר, להקשיב, להחמיא, לחבק, לעזור ועוד ועוד- יש בהם בכדי לחבר אותנו לערך שלנו, ולמלא את הנפש בשמחה.

 

“יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק” (מסכת פסחים קיב’ א). במהות של האדם, יותר משהו רוצה לקבל, הוא חפץ לתת ולהעניק לזולת. כמו שהחלב עבור העגל, הוא זה שמעניק לו חיים, כך גם במישור הנפשי, הנתינה וההענקה שלנו לילדנו בפרט, ולזולת בכלל, היא בבחינת נתינת חיים רוחניים ונפשיים עבורנו. בכדי להמחיש זאת עוד יותר, נסו להיזכר במתנה שהענקתם לאדם אהוב. איך הייתה ההרגשה לתת לו? האם חשתם שמחה, התרגשות? פעמים רבות אנו רואים כי ההענקה לזולת משמחת  את הנותן אף יותר מהמקבל. העשיה, ממש כמו ההכרה בכוחותינו, מחברת אותנו אל “היש” שבתוכנו. מחדדת את תחושת המלאות הפנימית, את החיות, ומתוך כך גם את השמחה.

 

מוזיקה, שירה ונגינה:

 

למוזיקה יש כוח מופלא לעורר את הנפש לשמחה. באחת הסדנאות שהעברתי השתתפה גם רבנית הקהילה. באחד המפגשים שוחחנו על התמודדות עם קושי וכאב. הרבנית הפתיעה אותנו ושיתפה, כי כאשר היא חשה כאב או קושי, היא בוחרת לעצמה מוזיקה משמחת, ויושבת להאזין לה. “המוזיקה היא כמו קסם בשבילי.  כשקשה לי אני שמה מוזיקה בחדר. המוזיקה משמחת אותי, נותנת לי כוחות חדשים, ואני מתמלאת בשמחה ואופטימיות”. כך תיארה לנו הרבנית.

 

מעניין להבין מהו כוחה הגדול של המוסיקה, שמצליח לחולל בתוכנו כאלו שינויים והשפעות.

 

המוזיקה עוקפת את כל מחסומי הנפש. היא חודרת ישר פנימה. המוזיקה היא  אמנם כלי המחובר לעולם הגשמי, אך היא גם כלי רוחני מאוד. ביכולתה של השירה והנגינה לחבר אותנו למקומות רוחניים ועוצמתיים בעצמנו. המוזיקה מסוגלת לעקוף את החסימות של הנפש, ולחולל שינויים פנימיים. היא יכולה לרומם, להאיר, לחבר- ולשמח.

 

כבר בתקופת התנ”ך השתמשו במוזיקה בכדי לרפא ולרומם את הנפש. “וְלָקַח דָּוִד אֶת הַכִּנּוֹר וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְרָווַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעהָ” (שמואל א’ פרק טז, כג). כששאול המלך הרגיש שיש בתוכו רוח רעה, הוא ביקש מדוד שינגן לו, ובכך ישמח את נפשו ויסיר ממנו את הרוח הרעה.

 

גם הרמב”ם הזכיר את הכוח המיוחד של המוזיקה: “מי שתגבר עליו המרה השחורה (העצבות), יסירנה בשמיעת ניגונים ומיני זמר..”. לניגונים ולשירה ישנה יכולות משמעותית לשמח אותנו, לתת חיות חדשה וכוח.

 

עבודת השמחה

 

השמחה, כמו כל רגש אחר, אינה נופלת עלינו משמיים, אלא היא תוצאה של בחירה והשתדלות. לזכות בשמחה זוהי עבודת נפש. עבודה שיש בה מחשבה ורצון, תפילה ובחירה. בחירה בשמחה. בחירה באושר.

 

ודווקא בימים מיוחדים אלו, ימי האסיף, כשאנו יוצאים אל הסוכה, יושבים ב’צל השכינה’, ומוגנים על ידי בורא עולם, זה הזמן לעבודת השמחה. להשקיע במה שמשמח את הנפש שלכם. לצחוק. לרקוד. לשיר.

 

ולסיכום הדברים, אי אפשר שלא להכיר את הפסוק המיוחד בתהילים: “ואנחנו קמנו- ונתעודד!!” עצם הקימה- מעודדת אותנו. כשאנחנו יושבים או שוכבים בתוך הדכדוך שלנו, קשה ליצור את השינוי.  אך ברגע שאנו מחליטים לקום, לנסות, לעשות, להשתדל- אנו כבר זוכים להתעודד!!

 

*** לקבלת ההדרכה המורחבת בנושא השמחה: מה מעכב את השמחה? למה קשה לשמוח? כיצד משתחררים מהלאות והדכדוך?  מהי הדרך לחיים של שמחה? מה הקשר בין שמחה בריאות וחינוך? וכלים מעשיים רבים ומגוונים לזכות בחיים של שמחה. לחצו כאן.

 

 

 

 

2

תגובות

מאמרים קשורים

About אודליה מימון

תגובות

תגובות

  1. 9 בנובמבר 2016 at 22:16

    אודליה היקרה, כל מילה בסלע ! גם אני וגם בעלי,כל אחד לחוד,קראנו שננו,הפנמנו ונהנינו.
    תודה , רחל.

שלח תגובה






ברוכים הבאים לאוצרות פנימיים!

הצטרפו עוד היום לחברי "אוצרות פנימיים"

וקבלו חוברת עשירה, ייחודית ומגוונת,

במתנה!!!

כניסה עם חשבון


שכחת את הסיסמא?

 

הרשמה לאתר