מאמר

ID-selfi

“זה לא מה שהיה פעם…” השחיקה שבקשר הזוגי!

“זה לא מה שהיה פעם. זו לא אותה אהבה, לא אותה התלהבות. משהו נשחק בקשר בנינו”. כך מתארים זוגות לא מעטים. “נהייה לי משעמם איתה. הכל מתנהל בטכניות כזו, ילדים, עבודה בית- מה קרה לזוגיות שלנו?” שאל אותי בעל בתסכול.

 

מהי בעצם שחיקה בזוגיות?                                             

 

לכל משימה, פעולה, עבודה וגם לחיי הזוגיות אנו מגיעים עם כוחות מסוימים, עם מוטיבציה, חשק, רגש, רעיונות רעננים- ומתוכם אנו מתחילים לפעול. ההתחלה מביאה עמה לרוב באופן טבעי, התלהבות, חיות, ורגש ועוררות חדשה של עשיה ובעז”ה גם הצלחה. 

 

עם זאת, לעיתים, ככל שהזמן עובר, כשצצים קשיים, כשתשומת הלב מוסחת מהאידאלים “הגדולים”, לעניינים הטכניים של החיים -  אותם כוחות ראשוניים, אותה התלהבות, התרגשות, חיות, ורעננות, מתחילים להיחלש. וכך נוצרת השחיקה בכוחות ההנעה, בהתלהבות הפנימית ובהרגשה.

 

גם בחיי הנישואין, השחיקה מגיעה באופן דומה.

 

בתחילת הנישואים באופן טבעי, חווית ההתחדשות היא גדולה. הרגש עוצמתי, ההנאה מהדברים הקטנים ממלאת אותנו, הכל מרגש, מרענן ומלא חידוש. בהמשך הדרך, כשאנו נתקלים גם בקשיים, כשהעומס גדל, שההרגל הופך לשגרה, נהייה “קל” מאוד להגיע למצב של שחיקה רגשית.

 

כולנו זקוקים לחוויה של רעננות וחיות, בטח כשמדובר על חיי הנישואין והזוגיות שלנו. על הבסיס של החיים שממנו אנו יוצאים ושבים. ולכן, כשזו דועכת, אנו מוכרחים למצוא את הדרך לעורר אותה בחזרה אל תוך החיים.

 

ממה נובעת השחיקה הזוגית?

 

א-               חשוב להבין כי פעמים רבות הגורם העיקרי לתהליך השחיקה בזוגיות אינו קשור לזוגיות בכלל. לא פעם הגורם המרכזי המביא לכך הוא בכלל- אני. כשאדם למשל מאוכזב מהעבודה שלו, מרגיש עומס רב בחייו, מדוכא, עצבני, בסכסוך מתמשך עם משפחתו, בתחושה כללית שהחיים הם עומס של מטלות שצריך למלא וכדומה. במצב זה, כוחות הנפש האישיים שלו מתמעטים. היכולת שלו להרגיש, לשמוח ולחוש חיות – קטנה והולכת. יחד עם זאת, האכזבה העצמית שלו עלולה לגדול, וכך גם גדלים הסיכויים שבתוך הקשר הזוגי הוא יחווה דעיכה. זאת מכיוון שדעיכה פנימית מתרחשת בתוכו. בנפשו הוא מתמודד עם תחושה של חוסר ערך וירידה כללית בכוחות.

 

כך שלא תמיד “הזוגיות אשמה”.

 

לעיתים התבוננות פנימית על עצמנו, תגלה לנו כי השינוי המיוחל צריך דווקא להתחיל מתוכנו.

 

ב-               עניין נוסף המביא לא פעם לחוויה של שחיקה הוא איבוד תחושת התקווה. בתחילת הדרך אנו מגיעים מלאי חלומות ותקוות לזוגיות ורודה ומאושרת. בתחילת הקשר אנו גם “נלחמים” ומנסים בכל כוחנו לשנות, לבנות ולשפר. עם זאת, לעיתים, בשלב כלשהו, אנו חשים כי- זהו, אין סיכוי למשהו אחר. זאת המציאות של חיינו, וככל הנראה שום דבר חדש ואחר, כבר לא יתרחש בקשר הזוגי. בייחוד כאשר נדמה לנו כי הפערים בנינו גדלים, אי ההבנות או המריבות מתגברות, ואין מוצא אמיתי לצאת מהמצב ולשנות. במצב זה, איבוד התקווה ביכולת הזוגיות שלנו לצמוח ולהתקדם עלול להוביל לירידה בהתלהבות, בשמחה, ובהרגשה בכלל.

 

אנו מתחילים להתמקד יותר ויותר בעניינים הטכניים של הזוגיות והמשפחה, חווית התחדשות נעלמת, וחווית השחיקה- גוברת. אופטימיות וציפייה לטוב אלו מרכיבים מרכזים בהתמודדות מול השחיקה. וכשהם חסרים בתוכנו, נכנסים במקומם תחושות הפוכות של מרירות או אדישות, אשר בוודאי מגבירים את תחושה השחיקה.

 

לשחיקה בזוגיות ישנה סיבות מגוונות שאפשר עוד להרחיב בהן רבות. אך כעת נראה כי השאלה החשובה יותר הינה, האם יש גם אפשרויות להתחדשות ושינוי?

 

בוודאי שיש!

 

שחיקה כאמור הינה ההפך מהתחדשות וחיות. מתוך כך נראה כי האופן הפשוט בהתמודדות עם השחיקה הינה להתמלא מחדש ברעננות, במוטיבציה, באופטימיות ובחיות. איך עושים את זה?

 

ניתן להשוות זאת לימי ראש השנה ויום הכיפורים. בימים הללו אנו מקבלים על עצמנו קבלות חדשות לשיפור והתקדמות, מתוך חשק רב ומוטיבציה. במרוצת השנה, לא פעם נוצרת שחיקה בהתלהבות הזו, אך שוב כשמגיעה תקופת אלול וראש השנה, אנו מתרעננים, מקבלים כוחות, חושבים על רעיונות לשינוי, מתעוררים ומתלהבים מחדש.

 

אותו הדבר ניתן לעשות בזוגיות. רק במקום פעם בשנה… פעם בשבוע! להתבונן ולחשוב כיצד ניתן לחדש, לרענן, להשפיע, להתקדם ולעשות טוב. כך שלא נמשיך להתגלגל רק מכוח ההרגל והשגרה, אלא שנדע לעצור, לחדש, לרענן, ולקבל כוחות ורעיונות חדשים. 

 

הרעיונות הם בוודאי מגוונים ואישיים. אך באופן כללי נדמה כי כדאי להשקיע בריענון הרגשי, בהעצמת הרגשות החיובים שבנינו.

 

כמו למשל, להפתיע בדברים קטנים וגדולים כאחד. לומר משפטי אהבה שכבר מזמן שכחנו לבטא… להשקיע בזמן איכות זוגי, לשמח, לשיר, לפנק האחד את השני ואפילו להסתכל יחד באלבומי החתונה המאובקים שבארון. חשוב להשקיע ולחשוב על מחמאות ומילים טובות שנותנת כוח ומחברות, להביע הערכה כנה (גם על הדברים “המובנים מאליהם…”). ליצור התעניינות הדדית ברגשות, שיתוף בחוויות והקדשת זמן איכותי לביחד שלנו, מבלי להתמקד רק “בטכניות” של החיים. 

 

עניין נוסף וחשוב גם כן, הנו זמן איכות שלנו- עם עצמנו. חיזוק תחושת הערך העצמי, מציאת זמן לתחביבים שונים, לעשייה יצירתית ומהנה, ולהעצמת הדימוי העצמי שלנו בעיני עצמנו. ככל שנחוש, שלווה פנימית, שמחה והרגשת מלאות חיובית בתוכנו, כך גם יהיו בנו הכוחות להקרין זאת  לבן או בת הזוג, למשפחה ולקשר הזוגי שלנו.

 

הקשר הזוגי כידוע הוא לא “פיקניק”. הוא דורש מאמץ ויגיעה. מאמץ עיקרי המוטל עלינו הינו- לעורר שוב ושוב את תחושת החיות, החשק, האופטימיות והשמחה. לא לוותר לשגרה! להתרענן, לגוון, לצחוק… ולהאמין בטוב!

 

כי באמת שאפשר גם אחרת…

 

 

 יש לכם רעיונות איך להחיות את הזוגיות? ספרו לנו פה בתגובות..

 

 

 

 

0

תגובות

מאמרים קשורים

About אודליה מימון

שלח תגובה






ברוכים הבאים לאוצרות פנימיים!

הצטרפו עוד היום לחברי "אוצרות פנימיים"

וקבלו חוברת עשירה, ייחודית ומגוונת,

במתנה!!!

כניסה עם חשבון


שכחת את הסיסמא?

 

הרשמה לאתר