מאמר

ID-100145001

למה לבקש אם אפשר פשוט להאשים?!

לשאלה “בעלי  עוזר לכולם ורק לי לא!” לחצו כאן.

הבוקר הייתי בקופת חולים, ושמעתי את השיחה הבאה (כמובן בשינוי הפרטים): “למה את תמיד מאחרת?! התור שלנו ב10, ועכשיו כבר 10:30!!” התרגז האיש. “מה אתה רוצה ממני?! למה אתה אף פעם לא דואג לסדר אחריך? השארת כזה בלאגן בבית! מישהי צריך לסדר את הבלאגן שלך!”. כעסה האישה בחזרה.

 

                                                                  ****

 

מכירים את סגנון הדו שיח הזה? דו שיח שבו כל אחד מאשים את הצד השני, ושני בני הזוג יוצאים לבסוף מתוסכלים ומצוברחים. האם אפשר לנהל שיחה כזו בצורה אחרת? האם אפשר להביע תסכול או אכזבה מבלי לגרום לשני צורך להגן על עצמו ולתקוף חזרה?

 

אך לפני כן, אני רוצה להקדיש כמה מילים לשאלות ה’למה’. “למה אתה אף פעם…?”, “למה את תמיד…?”, “למה הכביסה עוד לא במקום?”, “למה לא עשית…?”, למה, למה למה.

 

על אף שחלק מכן אולי יאמרו, כי שאלות ה’למה’ מביעות בסך הכל התעניינות… ניתן לחוש בפשטות, כי בסופו של דבר מתחת ל”התעניינות” מסתתרת הבעת ביקורת והאשמה. כשאני שואלת למשל ‘למה אתה לא מוריד את הזבל’, אני בעצם מאשימה אותך על כך.

 

ומה מעוררת בנו האשמה? כשמבקרים או מאשימים אותנו, איך אנחנו מגיבים?

 

רוב האנשים, באופן אינסטינקטיבי, יחושו צורך להגן על עצמם, או לתקוף בחזרה. אם נבחר בדרך של הגנה ללא התקפה, התגובה האפשרית במצב כזה יכולה להיות הסתגרות, התרחקות או תחושה שבן או בת הזוג לא מעריך אותי. תגובה נוספת יכולה להיות- התקפה נגדית- האשמות חוזרות. “אני לא מוריד את הזבל? תסתכלי על עצמך! אפילו את השקית מהפח את לא מוציאה!”.

 

האשמות חוזרות כמו גם תחושת ריחוק והסתגרות בוודאי לא יובילו לשיפור או לשינוי שהיינו מייחלים, אולי רק ליצירת מריבה והחרפת האשמות ההדדיות.

 

אז מה כן? איך אפשר לבטא את התסכול שלי, את הצורך שלי מבן או בת זוגי מבלי להאשים? ולגרום לאי נעימות?

 

למרבה הפלא, ישנה דרך פשוטה, חיובית  ומועילה הרבה הרבה יותר בשינוי ושיפור המצב.

לבקש! ולא להאשים.

 

במקום לומר למשל “למה אתה לא מחזיר שום דבר למקום?!” ננסה לבקש: “יקירי, אני מאוד אשמח, אם כשתסיים עם… תחזיר אותו למקום”. במקום להאשים ולהתלונן: “את אף פעם לא מתייחסת אלי כשאני נכנס הביתה!!” מומלץ להמיר את זה לבקשה נעימה. “מאוד ישמח אותי, אם כשאני מגיע הביתה, תוכלי להתפנות, ולהתייחס אלי”.

 

גישה כזו של בקשה, ולא האשמה, יכולה לחולל פלאים בזוגיות שלכם.

 

היא אינה מעוררת התנגדות, ולרוב גם מצליחה להגביר את הרצון למלא את הבקשה ולעשות טוב לבן או בת הזוג.

 

אתם צודקים בכך שלא קל לשנות הרגלים. ואם התרגלנו להאשים, לקטר ולהתלונן, קשה פתאום לדבר אחרת. ולבקש. לתאר את הצורך שלי, בנעימות ובכבוד. אך אנחנו לא מפחדים מקשיי השינוי…

 

שינוי דורש התמדה ומוטיבציה.

 

נסו יחד במשך החודש הקרוב להמיר כל רצון להתלונן או להאשים- לניסוח של בקשה. ‘מאוד ישמח אותי אם…’, ‘אודה לך ש…’. ניסוח שנותן מקום לצד השני, שמכבד ויחד עם זאת כן מביע את הצורך שלנו. ניסוח של בקשה מאפשר לצד השני להבין אותנו, מבלי לחוש מותקף. ובמצב שכזה, גדולים יותר הסיכויים שאכן נזכה לשינוי המיוחל…

 

המון הצלחה!

 

 

 

 

2

תגובות

מאמרים קשורים

About אודליה מימון

תגובות

תגובות

  1. תומר יצחק

    31 באוגוסט 2014 at 14:55

    מאמר מרתק נוסף. הלוואי ונזכה ליישמו במאה ה-21 שבדורנו יש משום עליית מדרגה מבחינת “חוצפא יסגא”. דבר הבא לידי ביטוי בהרבה אופנים ומביניהם, לדעתי, בזוגיות בין גבר לאישה. אודליה עמך התודה הרבה על ידע מהימן המשפר למיישמיו פלאים את המערכת הזוגית בפרט, ואת היחס האנושי בכלל. תודה ואנא המשיכי לעשות חיל!

שלח תגובה






ברוכים הבאים לאוצרות פנימיים!

הצטרפו עוד היום לחברי "אוצרות פנימיים"

וקבלו חוברת עשירה, ייחודית ומגוונת,

במתנה!!!

כניסה עם חשבון


שכחת את הסיסמא?

 

הרשמה לאתר