מה מעכב אותנו מלשמוח?

חברים טובים שלנו עברו משבר לא פשוט עם אחד מילדיהם. מצב זה השפיע מאוד על אווירת השמחה בבית. הם הלכו להתייעץ עם כמה רבנים גדולים שבפיהם אותה התשובה: “תתרכזו בטוב שיש. אל תתנו לקושי הזה לצבוע הכל שחור, יש לכם הרבה טוב- תשמחו ממנו, וזה בעז”ה ישפיע גם על מה שחסר וכואב…”.

******

אם נעשה סקר ונשאל אנשים שונים עד כמה הם שמחים במציאות חייהם, סביר כי נקבל תשובות- לא כל כך משמחות. רבים בדורנו מתמודדים עם הקושי לשמוח, עם העצבות, הדכדוך, הלחצים וניסיונות היומיום שמעיבים על שמחת החיים הפשוטה. עם זאת הדגיש הבעל שם טוב כי “עצבות נועלת שערי שמיים, תפילה פותחת שערים נעולים, והשמחה בכוחה לשבר חומות!”. אמירה עוצמתית במיוחד. כוח רב כל כך נמצא בתוך תחושת השמחה. כוח  שיכול לפתוח, להרחיב ולחולל שינויים של ממש.

.

אם כך, נדמה שחובה עלינו לנסות לברר מה באמת מעכב אותנו מלשמוח, וכיצד ניתן לחזק ולהרחיב את כוחות השמחה שבתוכנו.

******

 מעכבי השמחה

יש אנשים שיאמרו שהם אינם שמחים כי אין להם עבודה, אחרים לא שמחים כי טרם נישאו, והאחרונים יגידו שקשה לשמוח כי הילד לא מתנהג כשורה, כי הם זקוקים לרכב חדש, לבית גדול ועוד כהנה וכהנה.

.

אם ננסה לאסוף את כל אלו להגדרה אחת, נדמה כי אחד ממעכבי השמחה הבולטים בדורנו, הינו- השאיפה למושלם, או בהגדרה נוספת, ההתמקדות באין. המחשבה המוטעית: “שבשביל לשמוח באמת אני זקוקה ל… ובלי זה, לא אוכל לשמוח”. נדמה לנו, לעיתים באופן לא מודע, כי כל עוד משהו בחיינו חסר- איננו יכולים לשמוח. “כי איך אני יכולה לשמוח אם עוד לא מצאתי עבודה/ חתן/ בית /ילדים/ רכב ועוד”. חסר לי.

.

נקודה נוספת הקשורה לקושי לשמוח ולהודות, הינה תרבות השפע הגדול של מציאות חיינו. נולדנו לתוך עולם של שפע. קניונים מפוארים, בתים גדולים, מכוניות, בגדים יפים, אוכל בשלל סוגים… שפע! שפע המבלבל ומשפיע, שפע הגורם לנו לחשוב ולרצות עוד ועוד. כמה שיש לנו, אנו מרגישים שעוד חסר. אנו חשים כי אנו זקוקים לעוד. שפע החיים, תרבות הסרטים, הפרסומות, היופי והחיצוניות משדרת לנו כל הזמן שצריך להתקדם עוד. להשיג עוד. מה שיש לך זה לא מספיק, אילו רק יהיה לך את זה, ואת זה ואת זה… אז תהיי מאושרת. וכאשר נדמה שמשהו חסר לנו, קשה לשמוח. קשה באמת.

.

עם זאת, מעניין לדעת כי ככל שתרבות השפע עלתה, כך יחד עמה עלה גם אחוז הסובלים מדיכאון לסוגיו (בארה”ב למשל, למעלה מ50% צורכים כיום תרופות נגד דכאון). תרבות השפע מרחיקה אותנו מעצמנו ומקשה עלינו מלהיות שמחים בחלקנו- בפשטות.

.

ומהי שמחה? השמחה האמתית לעומת זאת, היא עניין פנימי עמוק, ששום דבר חיצוני לא יכול למלא. השמחה אינה תלויה בעניין זה או אחר, אלא בחיבור לשלמות הפנימית שבתוכנו. השמחה שאנו כל כך משתוקקים אליה נמצאת- בתוכנו פנימה. בחיבור לאמונה, לנשמה הטהורה, ולטוב ה’ עלינו. כפי שהגדיר זאת הנתיבות שלום: “מקור השמחה הוא שיהודי שמח מהנהגת הבורא יתברך עמו. ושמחה זו באה מתוך עומק הרגשתו שהקב”ה הוא אב רחמן נאמן ומסור לו ותמיד משגיח עליו להיטיב עימו….”. אמנם זה לא תמיד קל, אפילו קשה, אבל זוהי השאיפה העמוקה של השמחה האמתית.

.

עניין נוסף ועיקרי המשפיע על השמחה שבחיינו, הינה המחשבה שהשמחה צריכה לבוא מעצמה. שתחושת השמחה פשוט נופלת (או לא…) עלינו מלמעלה. כך שאם היא תבוא- יופי, אהיה שמחה! ואם לא, אז אין לי מה לעשות, “כך נגזר”, ולא אהיה שמחה.

.

אך גישה זו מוטעית ודמיונית. כמו כל עבודה רגשית, גם השמחה היא תוצאה של בחירה, עבודה והשקעה שלנו. השמחה אינה נופלת עלינו משמיים, אלא אנו צריכים להשתדל ולעמול בעז”ה לזכות ולהיות בשמחה. הבחירה הפנימית בשמחה ובהתבוננות בטוב, היא שלב מהותי ועיקרי בדרך להכנסת השמחה אל תוך חיינו וביתנו.

.

כשאנו בוחרים באושר ובשמחה- אנו מאפשרים לעצמנו להזמין את הטוב והשפע. אנו כבר פותחים בתוכנו פתח של עין טובה, של התבוננות “ביש” ובשמח שחיינו. ומתוך הרצון הפנימי הזה, מתוך הבחירה הזו, יהיה קל יותר להמשיך ולחפש את הדרכים המעשיות שיכולות לסייע ולהשפיע, לכל אחת בכיוון שלה, בדרכה להחוות ולהרגיש את כוחה של השמחה.

.

חודש מבורך, מלא אמונה ושמחה פנימית ומרוממת.