בחיים ישנם שלבי התפתחות שונים שהאדם עובר בהם. אחד השלבים הללו- הוא תקופת “הדייטים” או השידוכים, לקראת קבלת ההחלטה החשובה ביותר בחיים. לאחר בקשותיכם רבות, אך חשוב מכך, כיוון שמדובר על נושא חשוב ועיקרי באמת, אקדיש את הדברים הפעם לשאלות החשובות בנושא:

מהי ההכנה המרכזית לתקופת הדייטים? איך יודעים “שזה זה”? על מה כדאי להתעקש, ומה לוותר? ובכלל, איך עוברים תקופה זו בעז”ה, כמה שיותר ברוגע ובקלות?

****

לפני שנצלול לעומק הסוגיה, חשוב שנזכור כי כל מה שאכתוב כאן, הוא בגדר השתדלות (חשובה!) שלנו. אך בסופו של דבר, הקב”ה הוא זה שמנהל את העניינים, והכל בידיים שלו.

נצא לדרך?

השאלה שנשאלת רבות היא, מה הדבר הכי חשוב בתקופה זו, מהו העניין המרכזי שיכול לעזור ולקדם? והתשובה פשוטה וחשובה. האמון שלנו בעצמנו. התחושה שאנחנו טובים. שווים. בעלי ערך. יכולת. ושמגיע לנו להיות מאושרים בעז”ה.

וזהו גם המסר העיקרי להורים. תאמינו בילדים שלכם. תשדרו להם שהם טובים, שמגיע להם להיות מאושרים. וממילא אל תבקרו ואל תלחצו. תשדרו להם שאתם סומכים עליהם ומעריכים. שאתם בטוחים בעז”ה כי הבחור או הבחורה, הנכונה יגיעו בזמן הנכון. 

האמון שלנו בעצמנו, והמיקוד בטוב, זהו הכלי המרכזי שיוכל לעזור לצלוח את תקופה זו בקלות ובשמחה רבה יותר. 

ניגודים משלמים?

הרבה שנים הסתובב בנינו מיתוס שטען- כי ניגודים משלמים. פרושו של מיתוס זה הוא למשל: שאם את הנך חובבת מוזיקה, ובן זוגך זייפן גדול, סביר להניח שתשלימו האחד את השני. או בנושאים מהותיים יותר, אם אתה אדם חברותי ופעיל, ואשתך שקטה ומבודדת באופייה, הניגודים שלכם ישלימו. אך כעת, ברצוני לנפץ את המיתוס הנ”ל… ככל שאנו יותר מנוגדים, ככל שההבדלים בנינו יותר גדולים, כך סביר להניח, שיהיו יותר התמודדויות ונושאים לגשר עליהם.

זאת כדאי לזכור בשלב ההיכרויות בו אנו מחפשים את החצי שלנו. אמנם תמיד יהיו הבדלים ופערים, אך חשוב שיהיו גם תחומים בהם אנו דומים. וככל שיהיו תחומים רבים בהם אנו דומים, ובעיקר בעניינים המהותיים של החיים, כך סביר בעז”ה שיהיה פשוט יותר.

בהמשך לכך, ישנה אמונה או אמירה נוספת, שכדאי לברר אותה – “הוא ישתנה אחרי החתונה…”. על אף שאני מאמינה גדולה בשינויים, המשפט או האמונה הזו, היא מתכון לאכזבה. פגשתי יותר מדי מקרים בהם אחד מבני הזוג הבטיח שאחרי החתונה הוא: ישתנה/יחזור בתשובה/יפסיק לכעוס או לעשן/יתחיל להחמיא… והדברים לא באמת קרו. רק האכזבה או הכעס גדלו. כלומר, אל תיבנו מראש על שינויים. בהחלטה שלנו להינשא אנו זוכרים כי מדובר על “עסקת חבילה”- שיש בתוכה הרבה טוב, וגם נקודות להתקדמות ובירור משותף. אמנם שינויים קורים, ואנשים למדים ומתפתחים, אך כשאנו באים מראש בחוסר קבלה של בן או בת הזוג, ורק מצפים לשינוי.. אנו מכינים לעצמנו (וגם לבן או בת הזוג) מראש כאב, ואכזבה.

איך יודעים “שזה זה?”   

שאלת השאלות בהקשר למציאת בן זוג, הוא איך יודעים שמצאתי את האדם הנכון. איך נדע לזהות שזוהי האישה שחיפשתי, שזהו האיש שמתאים לי. האמת היא, כיוון שלא מדובר על שאלה מתמטית, אי אפשר “לדעת” בוודאות, אבל אפשר להרגיש שזה הכיוון שלי. שעימו/עימה טוב לי. אפשר בעז”ה להגיע להחלטה על סמך נתונים חשובים עיקריים.

ומהם הנתונים החשובים? ראשית, רצון להיות ביחד. נעימות. אווירה טובה. וחוויה של חיבור. כלומר, תרגום המילה “אהבה” בשלב זה, קשור בעיקר לרצון לפתח קשר, ולהכיר.

שנית, וחשוב מאוד- הערכה. נכון, זה נשמע “קר” וייבש, אך תאמינו לי, זה מאוד חשוב. רגש לבד יכול לבלבל אותנו, רגש במהותו אינו יציב. וממילא אי אפשר לבחור חתן או כלה, על סמך הרגש בלבד. אלא חשוב שתבררו עם עצמכם, האם אתם מעריכים את האדם עמו אתם נפגשים. האם אתם רואים בו טוב, ואף יכולים ללמוד ממנו מספר דברים. במידה ויש הערכה, ועמה גם תחושת חיבור, נעימות ורצון להיפגש ובנוסף, כמו שכתבנו קודם, גם דמיון ותחומי חיים משותפים- סימן שאתם בכיוון הנכון לקבלת ההחלטה.  

ועוד נקודה חשובה, תקופת החיפוש יכולה להיות קצרה ופשוטה, אך היא יכולה גם להתארך, להיות מתישה ומורכבת. ולכן, חשוב מאוד כי במהלך הזמן הזה, לא “נשקע” רק בחיפוש ובציפייה למצוא כבר את האיש הנכון. אלא ננצל את התקופה לצמיחה אישית. למפגשים חברתיים, לעשייה, ללימוד ולהתפתחות. המשפט “אחרי שאתחתן אז..”, עלול לתקוע אותנו מלנצל את הזמן המיוחד הזה. כי עכשיו הוא זמן נהדר לשמוח, לעשות. לגדול וליהנות מעצמנו, ומחיינו. החיים של אינם תלויים במציאת בן או בת הזוג, אלא יש לי חיים כבר כעת.

ולסיום (יש עוד הרבה מה להרחיב בנושא, אך זה מספיק להפעם..) נזכיר, כי הקב”ה הוא מזווג הזיווגים הגדול. כך שמעבר להשתדלות המעשית, להיפגש, לברר, לרצות. אין כמו תפילה מעומק הלב, כמו פניה כנה לבורא עולם שברחמיו יזכנו שנמצא את הזיווג שלנו בקלות, בפשטות, ואם אפשר גם… במהירות!

המון הצלחה, ובחירות טובות וקלות!

שלכם, אודליה.