“אני חוששת להתפרק. אני פוחדת להישבר ולא להצליח לקום. אני מנסה לחנוק את הבכי בתוכי, כי אני בלחץ שאתחיל לבכות ולא אפסיק…”

.

לאורך החיים, ישנם זמנים, רגעים או תקופות, בהם אנו חוששים להתפרק, להישבר או חלילה לטבוע. עם זאת, מתברר כי דווקא לביטוי הכאב, לבכי ולדיבור על הצער יש יכולת לרפא, לשחרר ולפתוח דף חדש בתוכנו.

.

כיצד זה מסתדר?

מסתבר, שלאנשים רבים ישנו קושי להכיל כאב. זה יכול להתבטא בקושי להכיל את הכאב שלהם עצמם, וזה יכול להיות גם קושי להיות עם הכאב של הזולת. נערה יקרה למשל, סיפרה לי כי אביה לא יכול לראות אותה בוכה. הוא מיד מתחיל לכעוס: “תפסיקי לבכות!!” והיא בתגובה, חוסמת את הגרון ומתאפקת. הנערה הסבירה, שאבא שלה אומר זאת מתוך דאגה, ומתוך כך שאינו יכול לראות שקשה לה. עם זאת, באופן לא מפתיע, התגובה שלו הגבירה דווקא את התחושה השלילית שבתוכה, את הבדידות והצער. עם זאת, אביה אינו היחיד שפועל כך.

.

לכולנו, באופן טבעי, קשה לראות שהאנשים האהובים לנו, סובלים או כואבים. כתוצאה מכך, פעמים רבות אנו מתחילים במתן עצות ובחוסר יכולת להיות קשובים ושותפים באמת. הקושי לראות את הסבל של האדם היקר לנו, גורם לנו לרצות “מהר, מהר” להוציא אותו משם. או אז, הדרך לכאורה, הכי פשוטה ומהירה לעשות זאת – היא על ידי עצות למיניהם, שבדרך כלל, מביאות לתחושה שלילית יותר, כיוון שאדם חש, שלא מצליחים להבין אותו…

.

מעבר לכך, מתברר שהקושי להכיל קשור דווקא לתפיסה, שאם ניתן מקום לכאב- הוא עלול לגדול. אנו חוששים שאם נבין את הקושי של האדם היקר לנו, או אז הכאב שבתוכו עלול לגדול, והוא עצמו יכול חלילה להתפרק מכך ולהישבר עוד יותר. ובכך אנו וודאי לא חפצים.

.

אך זוהי טעות יסודית בתפיסה.

.

כמעט תמיד, דווקא השיתוף בצער, ההבנה, הבכי וההכלה לכאב- הם אלו שעוזרים לנו לשחרר. לצעוד קדימה בעוצמה רבה יותר. להתחזק. להרגיש שמבינים אותנו. ולפנות מקום בתוכנו לתחושות טובות יותר. היכולת לדבר או לבטא כאב, פעמים רבות היא דווקאסימן לכוח. למוכנות להתמודד. להרגיש, להתחבר פנימה בלי לפחד, ולצעוד הלאה בכוחות מחודשים.

.

בכי איננו סימן להתפרקות, אלא לפורקן. וזה הבדל גדול. הבדל תהומי ישנו בין לפרוק, ובין להתפרק.

.

לפרוק רגש שלילי, זה משחרר ונותן כוח, ולהתפרק זה כבר סיפור אחר. סיפור שבדרך כלל מאפיין דווקא את אלו שלאורך זמן חוסמים את רגשותיהם ואוגרים בתוכם רגשות קשיים. במצב זה, ומכיוון שהרגשות השלילים תופסים מקום רב בתוכנו, אנו עלולים לחוש חלשים, ואולי חלילה אפילו מפורקים…

.

בהקשר זה חשוב לומר כי אם אנו חשים כך, כדאי מאוד לעצור את מרוץ החיים, ולמצוא לעצמו מקום (חבר טוב או אפילו איש מקצוע), בכדי לשחרר את הכאב הגדול ולתת לעצמו להתחדש, להתפתח ולפנות מקום- לרגשות טובים יותר.

.

ולפני סיום עוד דבר קטן. כשאנו מאפשרים לעצמנו להרגיש במקום אחד, כל ערוצי הרגש נפתחים במקביל. כשאנו מצליחים למשל לחוש צער, אנו מאפשרים לעצמנו להרגיש גם שמחה, אהבה ואושר.

.

היכולת להרגיש פותחת בפנינו עולם של חיים, של עומק, של חיבור, של התחדשות והזדמנות מתמדת לצמיחה ולהתפתחות.

.

והלוואי ורגשות טובים ימלאו את ימינו בכל עת!

בהצלחה רבה!