לתת מחמאה נשמע כדבר כל כך פשוט וטבעי. אך מסתבר שגם את המילים הטובות  חשוב לדעת איך אומרים, באיזה סגנון ומתי. יש מחמאות שלעיתים עלולות דווקא להעליב, או מילים טובות שמעוררות ריחוק… איך זה קורה? וכיצד מעניקים מחמאה בונה?

ביקורת סמויה- אישה מתוקה סיפרה לי בתסכול: “קניתי שמלה חדשה ומאוד נהניתי ממנה. בשבת הייתי אצל חמותי שהחמיאה לי עליה, רק שעל המחמאות שלה הייתי מוותרת…”. היא אמרה בפנים חמוצות. “חמותי אמרה לי כך: ‘השמלה הזו מרזה אותך. היא טובה בשבילך…’, ממש מחמאה. כלומר כמו שאני, זה לא משהו, רק עם שמלה שמרזה אותי, אני נראית טוב…”.  היא נאנחה.

מחמאות שיש בהן ביקורת סמויה, עלולות לגרום להרגשה רעה עוד יותר. לא פעם אני שומעת דו שיח בסגנון זה בין בני זוג. האיש למשל טען בפגישה שאשתו אינה מחמיאה לו. היא הסתכלה עליו בפליאה ואמרה: “אני לא מחמיאה?! רק אתמול החמאתי לך על שהתנהגת יפה עם הילדים בארוחת ערב!”. הוא מנענע את ראשו לצדדים ומביט בי. “את מבינה איזה מחמאות אני מקבל? כלומר, כל הזמן אני לא מתנהג “יפה” עם הילדים, ואתמול בארוחת ערב, באופן חד פעמי, התנהגתי יפה…”. הוא נאנח והוסיף, “הציונים שהיא נותנת לי על הקשר עם הילדים ממש לא מחמיאים לי”. היא ניסתה להתגונן ואמרה: “רק רציתי לעודד אותך! וחוץ מזה שאתה לא מתייחס למחמאות שלי בכלל, רק לדברים השליליים שאני אומרת…”. האיש הסביר את הרגשתו: “כל הזמן אני מקבל ביקורת, אז נכון, כשהיא אומרת איזו מחמאה קטנה, זה בכלל לא נספר ביחס לביקורת היומיומית שאני מקבל…”. 

מהמקרה הזה (שהוא לצערנו די נפוץ…), אנחנו לומדים מספר עקרונות עיקריים. עקרון ראשוני הוא לא להכניס או להזכיר ביקורת בתוך מחמאה. כלומר כל מחמאה שיש בה הסתייגות, או השוואה עלולה להיות בעייתית. כמו למשל: “היום התנהגת טוב!”. המילה “היום”, מסייגת את המחמאה ועלולה ליצור דווקא תחושה של ביקורת. עקרון נוסף וחשוב לא פחות, הוא המינונים. כאשר באופן כללי אנו אומרים הרבה ביקורת ומעט מחמאות, סביר שהמחמאות לא יצליחו לתת את השפעתם הטובה. כמו בחינוך ילדים כך גם בזוגיות או בכל קשר אישי אחר. בכדי שהמחמאות יעניקו כוח והרגשה טובה, האיזון צריך להיות באופן בולט לטובת המחמאות (נניח 80% מחמאות והרגשה טובה, ו-20% ביקורת..).

מחמאה עם אינטרס- בהקשר זה כדאי להוסיף את אותן המחמאות שנאמרות בכדי להשיג משהו. תיאר לי בעל בכאב: “כשהיא רוצה שאני אעזור לה בבית, אז היא מתחילה להתחנף. חמוד שלי, נשמה שלי… אני כבר מבין שהיא רוצה לתת לי איזו מטלה, וממילא המילים האלה רק מעצבנות אותי”. מחמאות שנאמרות בצורה חיצונית ושטחית בכדי לקבל עזרה כלשהי, לרוב, לא יכנסו ללב, ועלולות ליצור התנגדות וכעס. המחמאות צריכות להיות בשגרה, ולא בכדי “להשיג”. מחמאות שבשגרה מעוררת אמון ויוצרות את ההרגשה הטובה והקרבה.

מחמאה בלי לב- עקרון נוסף החשוב בנתינת מחמאה הוא האופן שבו הדברים נאמרים. “אני כל הזמן אומר לה מחמאות! היא סתם מקטרת…” כך מסביר לי הבעל הנסער. “מה אני לא אומר לך מאמי? מתוקה? ואיזה אוכל נפלא את מכינה?” אני כל הזמן אומר לך את זה!”. האישה הסבירה כי הוא אכן אומר לה את המילים הללו, אך בלי שום כוונה. “הוא אפילו לא מסתכל עלי שהוא אומר את זה. זה כמו טקס אצלו. זה מין הרגל כזה להגיד לי מאמי או מתוקה. וגם לגבי האוכל, לפעמים עוד לפני שהוא טועם הוא זורק לאוויר: “איזה אוכל נפלא”. וזה תמיד באותם מילים בדיוק, ובלי להעיף אלי מבט! אז מבחינתי” היא סיכמה את תחושתה “זה בכלל לא נאמר מכל הלב, וזו איננה מחמאה”.

בכדי שהמחמאה תכנס אל הלב היא צריכה להיאמר ממקום כזה. מתוך חיוך, מבט, תשומת לב ואכפתיות. מחמאה שנאמרת כמו אוטומט ובלי שום רגש, סביר שהיא גם לא “תשכנע” את הצד השני. נקודה נוספת וחשובה הינה הגיוון במחמאות. כשאנו אומרים בדיוק את אותם המילים, לרוב זה כבר מאבד את ההשפעה והכוח. להגיד שוב ושוב “מאמי”, פעמים רבות זה כבר לא נחווה כמחמאה אלא כשם של אותו אדם. “כן, הוא קורא לי ‘מאמי’, אבל מה המחמאה בזה?”, אישה אחת הסבירה.

לכן, כשאנו רוצים לתת זה לזה הרגשה טובה כדאי לגוון, לרענן ולהעניק בלב רחב. פעם זה יכול להיות כינויי חיבה, ופעם פרגון על מאמץ, פעם זה על משהו שלמדתי ממך, ופעם זה פשוט מילים טובות מהלב.

אין ספק שמחמאות כנות ואוהבות מעניקות כוח. מחברות אותנו לטוב שבעצמנו, ומחזקות אווירה חיובית וטובה בבית ובקשר. מעבר לכך חשוב שנדע כי לא פעם המחמאה הגדולה ביותר שאנו יכולים להעניק זה לזה, היא דווקא בהרגשה הכללית ולאו דווקא במילים הספציפיות. המאור הפנים, החיוך, החיבוק, הלבביות, השמחה אחד לקראת השני, הם שמעניקים את ההרגשה שאנחנו אהובים, רצויים ומוערכים.

מחמאות ומילים טובות הן עניין שכדאי להתרגל אליו ולתרגל אותו.

להחמיא לבן או בת הזוג, לומר מילים טובות לילדים, למשפחה, לחברים- ולא פחות חשוב- לפרגן ולהחמיא גם לעצמנו!

(בחלק הבא ניתן כמה כללים נוספים כיצד ניתן לומר מחמאה באופן כזה שתכנס אל הלב, תועיל, תקרב וחלילה לא תזיק).