מאמר

hand-792920_640

איך אפשר למנוע טרגדיות?

 

הפעם אכתוב על נושא קצת פחות נעים. נושא קשה לדבר או לכתוב עליו. אבל נושא אמיתי שקיים וכואב. הטרגדיות הללו.

 

אלו שמטלטלות אותנו בכל פעם מחדש. הידיעה על אדם ששם את נפשו בכפו. שהתאבד. זוהי מציאות מחרידה ומכאיבה עד בלי סוף. לפני כחודש התפרסם הסיפור על אסתי וינשטיין. רבים עסקו בשאלה- “מי אשם?..” אך נראה שזו כלל לא השאלה המרכזית. ויותר מכך, מי אנחנו בכלל שנשפוט במקרים כאלו?!

 

השאלה המשמעותית היא- איך אנחנו יכולים למנוע את המקרה הבא. איך אתה, ואיך את יכולים לסייע אל מול מציאות נוראה שאדם רוצה לאבד את חייו? מה אפשר לעשות בכדי שמציאות כזו תמנע? מוכרחים לחשוב על כך. מוכרחים.

 

בישראל כ500 אנשים מתאבדים בשנה! אי אפשר לקלוט איזו כמות אדירה זו. איזה כאב עצום לכל משפחה, לכל הורה, או אח או חבר. ומעבר ל500 הללו, יש פי 2 אנשים שמנסים לעשות זאת. אנשים ונשים שחווים סבל רגשי נורא, ומנסים לעצור אותו על ידי ניסיון ההתאבדות. זוהי ממש מלחמה על החיים, וכולנו צריכים להיות חיילים במלחמה הזו.

 

אין ספק כי ביחס לדורות קודמים, הדור שלנו סובל רבות מייסורי נפש למיניהם. אם זה חרדות, דיכאונות, פחדים, מתחים ומועקות. הדור שלנו, בתוך מציאות השפע… זועק וצמא לאהבה. אנשים רבים חשים בודדים, ומשתוקקים למישהו שיבין אותם. שיראה אותם. למישהו שיהיה לו אכפת.

 

יתרה מכך, רוב מי שמתאבד אינו באמת רוצה למות. הוא רוצה לחיות- בלי לסבול. וזה התפקיד שלנו. להקל על הסבל , לראות אחד השני, להרגיש, להשתתף, להיות מוכנים לסייע. והנה כמה עצות מעשיות:

 

1 . הקשבה. הקדישו זמן להתעניין ולהקשיב. אל תשאלו “מה נשמע?” ותעברו הלאה. תעניקו לו את מתנת ההקשבה. תראו לו שהוא חשוב לכם, על ידי ההקשבה הכנה.

 

 

2. אל תשפטו. כשאדם נמצא במצוקה, זה ממש לא הזמן להסביר לו מדוע המצוקה שלו היא בכלל לא נכונה, מדוע הרגשות שלו אינם מועילים, או מדוע הוא צריך להתנהג אחרת וכדומה. אדם שנמצא בקושי זקוק שיקבלו ויבינו אותו. זקוק למקום שמקבל, שמכבד ולא מבקר. זה לא הזמן להרצאות והטפות מוסר. זה הזמן לתמיכה ולהשתתפות ברגשות.

 

3.  יוזמה וזמינות. אם יש אדם בחייכם שאתם מזהים כי מתמודד עם קושי גדול (הן פנימי והן חיצוני), נסו להיות זמינים עבורו. וכמו כן תיזמו בעצמכם. הודעה מכל הלב. טלפון חם. מפגש ותשומת לב. התחושה שזמינים עבורי, שאכפת ממני, שיוזמים וחושבים עלי, יכולה להוביל להקלה גדולה.

 

4. תעצימו את הכוחות. כשאדם נמצא במצוקה הוא “שוכח” את הכוחות החיוביים שבו. הוא מתקשה להבחין בנקודות החזקות שבתוכו. וזה התפקיד שלנו. לשקף את נקודות החוזק. להעצים את הטוב. להצביע על התמודדויות או אירועים המבטאים את העוצמה, היכולת והכוח שקיים בו. עם כל זה, חשוב להבהיר, כי על מנת שהדברים יהיו יעילים וייכנסו ללב הם מוכרחים גם כן לצאת מהלב ולהיות כנים.

 

5. תקווה וחיזוק. הנקודה האחרונה היא היכולת לתת תקווה. לתת תקווה ממקום אמיתי. לחזק. לעודד לרומם. לנסות להציע עזרה, ולחזק את האדם בהתמודדות עם קשייו. גם כאן, בכדי שהמילים ייכנסו ללב, הן מוכרחות להיות כנות. מתוך מקום שמבין וקשוב. מתוך מקום שמאמין באדם ובאמת מרגיש את התקווה, ומאמין סיכוי גדול לשינוי, לצמיחה ולשמחה.

 

לסיכום, אמנם החיים עמוסים, ואין לנו תמיד את היכולת להיות זמינים או יוזמים. להתעניין או להקשיב באמת. לא תמיד אנו פנויים לעודד או לחזק (שלא נאמר, שלפעמים הכי קל לזרוק איזו “עצה” וללכת…). דווקא בימים הללו, ימי בין המיצרים, ימים בהם חרב הבית עקב שנאת חינם- נעשה השתדלות גדולה יותר. השתדלות כנה האחד למען השני. בשני אופנים:

 

האחד, הוא באופן כללי לנסות ולהאיר פנים האחד לשני. לחייך, להקדים שלום ולתת הרגשה טובה. השני הוא המיקוד באדם אחד. אדם אחד שאנו מרגישים שמתמודד עם קושי. שחלילה יש לו מחשבות על התאבדות. נקדיש לו את כל אלו שפירטנו למעלה. נתאמץ באמת. נביע אכפתיות וניזום. נהיה נדיבים באהבה ובמילים הטובות.

 

והלוואי ונזכה להיות חיילים נאמנים במלחמה הזו. נצליח יחד- להציל חיים.

 

הן חיים פיזיים, ולא פחות מכך חיים נפשיים. להציל ולרומם אדם אחר מייסורי נפשו. אין חסד גדול יותר מלתת כוח, אהבה ותקווה לאדם אחר.

 

“איש את רעהו יעזורו, ולאחיו יאמר חזק”. (ישעיהו מא ו). 

0

תגובות

מאמרים קשורים

About אודליה מימון

שלח תגובה






ברוכים הבאים לאוצרות פנימיים!

הצטרפו עוד היום לחברי "אוצרות פנימיים"

וקבלו חוברת עשירה, ייחודית ומגוונת,

במתנה!!!

כניסה עם חשבון


שכחת את הסיסמא?

 

הרשמה לאתר