מאמר

%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%95%d7%9f

האור שקיים בי תמיד

 

חנוכה הוא חג של אור, אור שמתגלה בתוך הבית. הלכות החג מבארות כי עיקרו של החג הוא האור שנובע מהבית. הדלקת הנרות מתבצעת מתוך הבית, ומכוונת החוצה, לרחוב. ואף יותר מכך, העיקר בהדלקת הנרות, הוא להדליק ביחד.  ”נר איש וביתו”. להדליק עם אנשי ביתך. לא רק האיש, ולא רק האישה- כל הבית ביחד. ישנו כוח מיוחד להדלקה המשותפת, לשהייה של כולם יחד אל מול נרות החנוכה.

.

נקודה מעניינת נוספת בהקשר לכך הנה, שפרט לחג החנוכה, אין שום חג אחר הדורש מאתנו להיות דווקא בתוך ביתנו שלנו. סוכות למשל בונים מחוץ לבית (ואין שום בעיה לאכול בסוכה של אחרים), בפורים שומעים מגילה ועושים סעודת חג היכן שרוצים. גם מצה בפסח ניתן לאכול בכל מקום, את תיקון ליל שבועות נוהגים לעשות בבית הכנסת, וגם את ראש השנה אין עניין לחגוג דווקא בבית שלך.

.

אך חג החנוכה נחוג דווקא –בבית שלנו. (ויש נוהגים כי מי שאינו יכול להיות בביתו באותו יום, צריך למנות שליח שידליק החנוכיה בביתו).

.

אם כן, מהו הסוד המיוחד של הבית אותו אנו לומדים מתוך חג החנוכה?

.

אחד הצרכים הבסיסים שלנו הוא הצורך במקום. להרגיש שיש לנו מקום בעולם, פינה בטוחה שהיא שלנו. מקום שבו רואים אותנו, מאמינים בנו, ומאפשרים לנו להיות אנו בעצמנו. וזהו כוחו של הבית. הידיעה שיש לי בית מעניקה בטחון, חופש פנימי וכוח, וזאת גם אם כרגע אני מחוץ לבית. עצם הידיעה, מעניקה בטחון וכוח. גם אני אני ברחוב אחר, בבית אחר, בארץ אחרת.. הידיעה שיש לי בית מעניקה בטחון. ודווקא בעולם כמו שלנו, עולם שפועל ומשתנה בכל רגע נתון, הידיעה שיש לנו בית, מעניקה עוגן ומחזקת היכולת שלנו להתמודד, לגדול ולהתפתח בתוך אתגרי החיים.

.

הבית הפנימי/האמוני שלנו

.

היוונים רצו להרוס לנו את הבית. הם ידעו שבורא עולם משמש עבורנו כמקור לביטחון. כעוגן שאנו נשענים עליו. כבית שמגן עלינו מהפחדים, מהקשיים ומאתגרי חיינו. הידיעה שיש אלוקים שאוהב אותנו ושומר עלינו, היא זו שנתנה לעם ישראל את החוסן והכוח להתמודד ולגדול אל מול הקשיים השונים שחוו במהלך השנים. הם ידעו שבורא עולם הוא הבית הפנימי שלהם. וזה מה שהיוונים ביקשו לקלקל. היוונים הם רצו לקלקל את הקשר בנינו לבין בורא עולם. בתפיסה היוונית אהבה, הנה תלויה בדבר. מתוך כך, הם חשבו שאם יגזרו על עם ישראל שלא לקיים מצוות, ויטמאו את בית המקדש, הקב”ה וודאי יעזוב אותם, וייפסק הקשר והאהבה. בורא עולם כבר לא יהיה עבורם לבית. לעוגן ולביטחון.  וכך, חשבו היוונים, שעצמתם של עם ישראל תיחלש, והם יוכלו לנצחם. אך בחנוכה, בורא עולם גילה לנו מחדש- שהאהבה והקשר בנינו הוא נצחי. הוא אינו תלוי ולא מותנה. זה לא משנה אם אנחנו מקיימים מצוות או לא, ה’ הוא אבא שלנו תמיד. הוא מגן, שומר, אוהב, ורוצה להיות לנו לבית, בכל מצב שהוא. וזהו עיקר הגילוי הגדול שהתגלה לעם ישראל בחג החנוכה. ה’ הוא הבית שלנו בכל מצב. הוא אוהב, משגיח, מגן ומסייע בכל עת. גילוי שמעניק כוח, בטחון וחוזק פנימי.

.

גילוי אהבתו הגדולה של ה’ אלינו, מתגלה בכל פעם מחדש בחג החנוכה. אם רק נצליח להתחבר לגודל הנס, לגודל האהבה, נוכל גם אנחנו לחוש כי עצמתנו וחוסננו הפנימי מתחזק. כי בורא עולם איתנו תמיד. גם ברגעים שאנו מרגישים כאובים, בודדים או אפילו נטושים, ה’ נמצא בתוכנו פנימה. מאיר, מכוון, ורוצה להיות עבורנו לעוגן ולבית.

.

האור של הבית

.

ונחזור למשפחה שלנו. כל אדם רוצה להרגיש אהוב, באהבה שאינה תלויה בדבר. ודווקא הבית, המשפחה, היא העוגן והבסיס לתחושות הללו. ומאידך, במקרים בהם אנו חשים כי איננו רצויים או אהובים בתוך ביתנו, זוהי בוודאי התמודדות לא קלה.

.

ועם זאת, חג החנוכה בא לאתגר ולחזק אותנו דווקא בנקודה הזו. לחזק את הכוח של המשפחה. מצוות הדלקת הנרות צריכה להתבצע בבית, עם המשפחה. וזה לא במקרה. העיקר בחנוכה הוא לחזק את היותנו משפחה. להאיר האחד לשני. להאיר פנים, לחייך, לראות את הטוב האחד של השני. להאמין אחד בשני, ולהוות עוגן של בטחון ואהבה. וזאת גם אם עברנו ימים קשים, וגם אם נדמה שלאף אחד לא אכפת, בסופו של דבר כל בני האדם, בתוך תוכם מחפשים אהבה. מחפשים קשר, חיבור ומשפחה. וחנוכה מזכיר לנו, לא להתייאש. ולנסות להגביר אהבה, לחזק עין טובה, להסכים להתקרב מחדש,  ולחזק את האור בבית.

.

כולם זקוקים לבית. גם האדם הכי מצליח או עשיר בעולם, בסופו של דבר כל בני אדם מבקשים עוגן, כולנו זקוקים לדעת שיש לנו מקום בטוח בעולם. מקום שבו אכפת מאיתנו באמת. מקום שלא שופט או מבקר אותנו, אלא מקבל אותנו באהבה בדיוק כמו שאנחנו. והמקום העיקרי לשם כך הוא המשפחה.

.

השחקן המוכשר ספי ריבלין ז”ל, סיפר בסוף ימיו שלמרות ההצלחה הגדולה שלו, ועל אף כל התהילה, הפרסום וכל מה שזכה לו, אין שום דבר בעולם שמשתווה לכוח של משפחה. לחשיבות של משפחה אוהבת. וזאת אנו מזכירים לעצמנו בכל שנה בחג החנוכה. עיקר האור מתחיל באור שבבית. אדם יכול לעשות דברים טובים, להשפיע, להעניק, לחבק ולשמח, אבל העיקר הוא לדעת להפנות את כל אלו, קודם כל אל אנשי ביתנו. זה העוגן האמיתי בחיים. וגם כשקשה, מוכרחים לזכור כי האהבה קיימת בלב תמיד, רק צריך לחפש את הדרך הנכונה לגלות את האהבה גם בחוץ. וכשאנו מצליחים להשפיע טוב בתוך ביתנו, אנו מחזקים את העוגן שלנו. את העוצמה והכוח שלנו. חיזוק המשפחה, מחזק אותנו. דווקא מתוך כך שאנו מעניקים אור בביתנו הפרטי, אנו מחזקים את עצמנו. את האור שלנו. ומתוך כך גם תגדל ותתפתח היכולת להאיר אור גדול ואמיתי בעולם שבחוץ.

 .

 הלב הוא האור

.

כשאין אהבה, כשאין אור ושמחה בבית, זה וודאי לא קל. מצוות הדלקת נרות חנוכה מלמדת כי עיקר האור הפנימי שלנו מתחיל בבית, ומתוך הבית האור יוצא החוצה, ומאיר אל הרחוב. ומה יעשה מי שלא זכה לחוויה כזו בבית?

.

ראשית, חשוב לדעת, שהאור הפנימי שלנו אינו קשור לאם יש לנו משפחה תומכת או לא. בכל אדם יש אור פנימי. תמיד. ויותר מכך, עיקר היכולת להאיר בעולם נובעת מהחיבור שלנו לאור הפנימי שבתוכנו. בכל אדם יש אור ייחודי, יש ייעוד, יש משמעות ותפקיד בעולם. ולא משנה אלו התמודדויות עברנו, ואיזו משפחה יש לנו, הכוח שלנו לעולם קיים בנו, וחפץ להתגלות ולהאיר. ואיך אני יודעת את זה?

.

כמו שלכל אדם יש גוף אחר וייחודי, כך לכל אדם יש לב ייחודי משלו. הלב מבטא את התשוקות הפנימיות, את האהבות, הרצונות, המשאלות האישיות הטמונות בכל אדם. הלב הוא האור המכוון אותנו מבפנים.  לכל אדם יש ייעוד אחר ומשמעותי שמחכה רק לו. ואת הייעוד ניתן לגלות על ידי הקשבה כנה וחיבור ללב שלנו. ולעיתים דווקא ממקום שבו אנו מרגישים שלא מספיק רואים אותנו, שלא נותנים מקום אמיתי ללב שלנו, לרגשות ולמי שאנחנו באמת, דווקא מתחושה שכזו, יכול לצמוח רצון עז עוד יותר לגלות ולהכיר באור הפנימי שוודאי קיים בנו, ומשתוקק להאיר ולהתגלות.

.

וכשם שלא ניתן לקיים את מצוות הדלקת הנרות בשלמות, אלא מתוך הבית לבחוץ, כך גם בחיים. בכדי להאיר אור שלם ואמיתי, מוכרחים קודם כל לגלות את האור הפנימי שלנו. להתחבר ללב שלנו. כי שם טמון האור. לא לוותר על עצמנו. על מי שאנחנו באמת. לא לוותר על הטוב שקיים בנו. לחפש  אותו, עד שנמצא. וככל שנצליח להתחבר אל ליבנו, ואל העוצמה הטמונה בו, כך נוכל להשפיע, להאיר ובעיקר לחוש שמחה והנאה גדולה יותר מכל תחומי חיינו.

.

ולסיום, חשוב שננסה להפנים ולהאמין, כי כשם שהאהבה של בורא עולם כלפינו היא אהבה שאינה תלויה בדבר, כך גם האור בתוכנו לעולם אינו תלוי בשום דבר. הוא קיים. תמיד. כל עוד אנו חיים, ליבנו פועם בתוכנו תמיד. האור שבנו קיים. גם אם נדמה לנו שאין בנו שום דבר מיוחד, שיש רק חושך, או עצב וכאב,  האור קיים תמיד. כי האור הוא בלב. ורק החיבור הכנה ללב, יכול לרפא, להאיר, לשחרר כל צער ובעיקר- לגלות את הטוב.

.

ובזכות כוחו של נס חנוכה, הלוואי ונזכה שיתגלה במהרה האור,  ונזכה לחוש ברכה גדולה, אהבה ושמחה בכל מרחבי חיינו.

 

חנוכה שמח והרבה אהבה.

 

 

0

תגובות

מאמרים קשורים

About אודליה מימון

שלח תגובה






ברוכים הבאים לאוצרות פנימיים!

הצטרפו עוד היום לחברי "אוצרות פנימיים"

וקבלו חוברת עשירה, ייחודית ומגוונת,

במתנה!!!

כניסה עם חשבון


שכחת את הסיסמא?

 

הרשמה לאתר