מאמר

ID-100259064

הביקורת טובה לזוגיות!

 

הכותרת הזו נכתבה בשיא הרצינות. הביקורת טובה לזוגיות, יתרה מכך, זוגיות שאין בה ביקורת, היא חסרה. משהו בקשר לא לגמרי שלם. וכעת, רגע לפני שאתם עוזבים את המאמר באמצע, וזורקים עלי עגבניות… אני אסביר:

 

***

 

בשבוע שעבר תיארנו דווקא את הביקורת ההרסנית. את זו שגרמה לאיש חביב, שלא להאמין למחמאות של אשתו. אבל יש גם ביקורת אחרת. טובה.

 

בקרה זוגית.

המילה ביקורת טומנת בתוכה את המילה בקרה. כשאנו עוצרים מדי פעם ועושים מעין “בקרה” על הקשר הזוגי שלנו, מה הולך טוב ומה פחות? מה היינו רוצים לחזק ומה לשנות? אנו מאפשרים לנו להיות בהתקדמות מתמדת. לבקר את ההתקדמות שלנו, לבקר את המצב- זה דבר חשוב. כמו בימים בהם יצאנו לדייטים ומדי פעם עצרנו לדבר על: “יחסנו לאן?”, גם כנשואים, חשוב לעצור, ולעשות בקרה. מה טוב יותר, מה כדאי לחזק וכדומה. יתרה מכך, הבקרה המתוכננת והקבועה, מונעת ומצמצמת את הביקורת המזיקה.

 

לא למטענים בלב.

מעבר לכך, באופן טבעי, לכל אחד מבני הזוג, ישנם דברים בהם הוא חושב אחרת, או רוצה אחרת מבן או בת זוגו. אם לא נאמר את הדברים, אם נשמור בבטן ולא נשתף גם במה שמפריע או קשה לנו, אנו עלולים ליצור ריחוק. דווקא היכולת לדבר על מה שמפריע הוא פתח לקרבה רגשית, לשחרור ומניעת הצטברויות ומטענים שליליים ומיותרים. ובהמשך לכך, דווקא השיתוף בדברים הללו, הוא זה שיכול להוביל לשינוי במציאות (כי אם לא נגיד ונשתף, איך הוא/היא ידע?).

 

ועוד נקודה. ביקורת, במובן מסוים, מביעה גם אכפתיות. סביר להניח למשל, שאם נראה את הילדים של השכנים משתוללים, לא נאמר להם מילה. אך אם הילדים שלנו ישתוללו, ייתכן שנגיד להם איזו הערה או מילה. מדוע? מה ההבדל? כי מילדנו- אכפת לנו. כך גם בחיי הנישואין. סביר כי לא יפריע לך שהחולצה של אחיך עם כתם, אבל כשזה בחולצה של בעלך, זה יפריע. מדוע? כי אכפת לך ממנו! כלומר, ביקורת, מביעה גם אכפתיות וקרבה מיוחדת.

 

אך כאן שוב אנו חוזרים למחשבה על הביקורת ההרסנית. הביקורת שמחבלת בקשר, שפוגעת באמון. שמרחיקה ומכאיבה. מה בעצם ההבדל בין הביקורת ההרסנית הזו, לביקורת שטובה ומועילה לזוגיות?

 

זלזול או כבוד?

ביקורת טובה, היא ביקורת שאינה מזלזלת. זו ביקורת שנאמרת דווקא מתוך כך שאני מעריכה את בן זוגי, ומאמינה שהוא יכול להתקדם אף יותר. ביקורת הרסנית היא כזו שמבזה. שמזלזלת. היא כוללת בתוכה מילות גנאי, הכללות, וחוסר אמון כללי באדם שעומד מולי.

 

למשל, אדם רוצה להעיר לאשתו על הבלגן בבית- יכול לומר: “כל הזמן הבית מבולגן! מה יהיה איתך? את כזו בלגניסטית, את יודעת כמה בלגן מעצבן אותי!”. זו ביקורת מזלזלת. והרסנית. ואילו ביקורת חיובית נשמעת כך: “אשתי, אני אשמח לדבר איתך, כשתתפני” (חיפוש הזמן המתאים, כבר מבטא כבוד). וכשהאישה מתפנה הוא אומר: “את יודעת כמה אני אוהב אותך ומאמין בך, את משקיעה המון בילדים ובעבודה. אבל רציתי לדבר איתך על דבר אחד שמפריע לי, והייתי שמח שנחשוב יחד איך לפתור או לשפר אותו”. זו ביקורת מועילה. הצורה, הסגנון- כולו משדר כבוד. כבוד שפותח את הלב להקשיב. ללמוד עוד.

 

אדם אוהב כבוד. אדם זקוק לכבוד. ביקורת שנאמרת מתוך כבוד והערכה, יכולה להישמע. יכולה להשפיע. להועיל ולשנות. וכמו שאמרנו, היא אף חשובה להתקדמות הזוגית.

 

אז רגע לפני שאתם רוצים להעיר משהו- חישבו על הדרך, תתכננו את הצורה. אל תתקיפו. אל תכלילו. לא בפני אנשים כמובן, ובטח שלא מילות גנאי. אלא, תביעו כבוד. תשדרו הערכה. ובעז”ה תראו את ההבדל.

 

בהצלחה!

רוצים לחזק תקשורת טובה, קרבה והבנה?

הצטרפו אלינו! פרטים נוספים כאן

             

 

 

0

תגובות

מאמרים קשורים

About אודליה מימון

שלח תגובה






ברוכים הבאים לאוצרות פנימיים!

הצטרפו עוד היום לחברי "אוצרות פנימיים"

וקבלו חוברת עשירה, ייחודית ומגוונת,

במתנה!!!

כניסה עם חשבון


שכחת את הסיסמא?

 

הרשמה לאתר