מאת: טליה.

.

לכל אחד דרכו שלו המיועדת לו

ובה יצעד במעלה או במורד.

יש קצרה אך ארוכה משעול עלי הרע

יש ארוכה המובילה למטרה

ואצלך למדתי שהדרך לא פחות חשובה מהמטרה

שהדרך לפעמים שחורה ומרה

שהדרך לרוב מבולבלת ולא ברורה.

 .

לכל אחד יש כאב שמלווה אותו

לכל אחד יש כאב שפוצע

והכאב הזה משתלט על הכול ומונע

מונע לראות את הטוב שהיה היום

מונע להעריך את מה שיש

הצער והייאוש למלא מתעקש

ומה עוד נותר לבקש?

 .

רוצה לשמוח כמו החבר

חיים כביכול רגילים כמו לאחר

לקום, לרוץ, לצחוק, להתחבר

להשתובב,  לזרום ולא להתבגר.

 .

החיות שבנו היא השאיפה, התקווה

הרצון לשינוי ובעז”ה לטובה

ואם לא זכינו היום,  יש את המחר

אך קשה להתמודד כשמבינים שאולי הכל נגמר.

 .

ועם כל התפילות והאמונות גורלנו לא שפר,

בפנים הלב נצבט ובפה עולה טעם מר.

 .

 ואז מרגישים את האכזבה, האכזבה היא מעין שכול

כל כך רוצה להשיג, אבל לא יכול

והכאב הוא כאב הוא רב כחול

ואין מנחם ומשיב

מה עוד אפשר לעשות מה עוד ניתן להקריב?

 .

ובינתיים זוחלת בלב הרגשת הבדידות

למה אני? למה דווקא לי? צועקת הנשמה בכבדות.

רוצה כמו כולם, לא רוצה להיות נבחרת

רוצה דרך מוכרת, דרך מוארת

לא רוצה להיות שונה, אחרת!

 .

ואיך אפשר לשתף משהו שהוא רק שלי?

איך אפשר להסביר מה שלא ברור גם לי?

איך אפשר לתרגם כאב למילים

כשברקע יש דמעות ואנחות, ואין בכלל צלילים…

 .

יש הרבה שאלות שאין להן תשובות,

יש מקומות שהדממה צועקת, אין מילים כתובות,

יש ביצות שאי אפשר לייבש כי הדמעות תמיד שם מרטיבות

 .

מרגישה לבד, לבד בעולם

לפעמים מול כולם

כל כך רוצה נפש קרובה, להרגיש אהובה

מישהו שאוכל לשתף בלי הרבה מחשבה

 .

מרחוק נראה שכולם ממשיכים

לא מסתכלים לאחור, לא נאנחים

ורק אני בתוך סבך, לא מריחה שושנה רק נדקרת מהחוחים

דודי ירד לגנו ובחר בי מכל הנוכחים.

 .

הבחירה הזו היא זכות שמחייבת

היא לדעת לקום גם כשאני כואבת

לרוץ לדלג עם כל השק שאני סוחבת

לחייך ולעשות גם מה שאני לא אוהבת.

 .

הניסיון הזה עלי לא מוותר

זו הזדמנות את הכוחות לברר

רק תרצי הושיטי יד ונסי להתחבר

לגדול לצמוח ובעז”ה להתגבר

 .

זה קשה כי אני לא רואה את כל התמונה

מה? איפה? איך? וכמה? אין לי בזה הבנה

אין הוראות הפעלה, אין שום הכוונה

כאן נדרש ממני בעיקר והרבה אמונה

 .

אמונה בהשם שהכל לטובה

אמונה בעצמי שמגיע לי ואני יכולה

אמונה בתהליך ובמה שאחרי

שהמציאות תהיה שונה לגמרי.

 .

כולי תקווה, תפילה ואמונה

שה’ רואה ומעריך את כל התמונה.

שזוכר וכואב בעבורי את הנפילות והכאבים,

אך גם שמח איתי על החלומות שנבנים.

שרואה את הפצעים שהחלימו ובאהבה מלטף,

ששולח בכל עת כוח, רצון וחיבוק שאופף.

 .

וממך אני בטוחה שה’ יושב בשמים ורווה נחת

על כל אותם נשים ואנשים שבזכות הייעוץ שלך שברו צלחת

על כל הזוגות שהשכנת בהם שלום בית במקום שהוא יצעק והיא נאנחת

על כל העייפים מהחיים שנטעת בהם תקווה ולא נתת לייאוש לקחת

 .

על אלו שליווית ועל אלו שאת כעת מלווה

על אלו שידעו להעריך ועל אלו שלא

על אלו שהספיק להם מפגש

ועל אלו שהיו זקוקים לך כל יום מחדש.

זה ברור שזו השליחות שלך וזה התפקיד

ואני מברכת אותך שתצליחי להתמיד.

 .

כי זה לא פשוט לעבוד עם נשמות

אפשר להרוס או לבנות עולמות

אפשר לרמוס או להגשים חלומות.

והזכות הגדולה והאמתית ממש

היא לסייע ולאפשר – להתחיל מחדש!