אנו נמצאים לפני אחד החגים הכי משפחתיים שיש, חג הסוכות. בימים התשובה, ובפרט ביום הכיפורים, נפגשנו כל אדם עם עצמו ועם בוראו. כעת, בחג הסוכות, אנו מתאגדים יחד עם האנשים היקרים לנו מכל, המשפחה שלנו.

מצוות החג כידוע הינה “ושמחת בחגך”, ואין שמחה אלא במציאות של נעימות, אהבה ושלום, ובפרט בתוך המשפחה. ולהפך, כשיש ריחוק, קושי ופירוד, הכאב והצער גדלים בהתאם, ומשפיעים על המציאות בכללותה.

ומתוך כך, דווקא בחג המצווה אותנו על השמחה, כדאי כי כל אחד מאיתנו יאמין שיש ביכולתו להשפיע על השמחה שתשרה בעז”ה. אם כל אחד ישתדל לעשות את הכי טוב שהוא/היא יכול, אז בוודאי בעז”ה נוכל ליהנות, לחגוג ולאגור שמחה למשך השנה כולה. ובכדי היות ממוקדים יותר, הבאתי לכם כמה עצות וכלים פשוטים, שיעזרו לחג להיות שמח ומרומם יחד עם המשפחה.

***

הארת פנים. הכי פשוט, והכי אמיתי. כשמחייכים אלינו אנו מרגישים רצויים ואהובים. מאור פנים משדר חום ונעימות לזולת. לפני זמן מה אמר לי בעל מתסוכל: “בעבודה אני מוכרח להיות נחמד וסבלני, אבל בבית, אני רוצה להיות משוחרר, ואם לא מתחשק לי לחייך, אז לא!”. אך חשוב להבין שהאמת היא הפוכה בדיוק. דווקא בבית יש לנו מחויבות גדולה יותר. “עניי עירך קודמים”. בפרט בנתינת הלב. באהבה, בסבלנות ובמאור הפנים. הארת פנים קבועה ופשוטה, מעניקה הרגשה טובה. בפרט בבוקר כשקמים, בערב כשנפגשים, ובכלל כשיושבים יחד, להסכים להרפות, להאיר פנים, ולהכניס שמחה רבה לסוכה ולמשפחה.

לדעת להבליג. בימי התשובה עסקנו רבות בחשיבות בקשת הסליחה. נוסף לכך, חשוב לא פחות להפנים את החשיבות לסלוח. להבליג ולא ליצור פירוד. בשביל לריב צריך שניים, בפרט בזוגיות שלנו. אלא שאם נדע להתבונן מתוך עין טובה, נוכל למנוע הרבה מריבות מיותרות. אם נצליח לנשום עמוק, לדון לכף זכות, ולזכור כי המטרה היא שלום וקרבה- נוכל לצמצם את המריבות, ולהרחיב את הזמנים הטובים והנעימים. ומה פירוש להבליג? להבליג אין הכוונה להסכים לסבול בשקט.. להבליג פירושו לדעת מתי ואיך לפתוח את הדברים. לא כדאי לכעוס למשל דווקא בעת שולחן החג, או רגע לפני שאורחים מגיעים. אם יש משהו שמפריע, חשוב לדבר על כך, אבל כדאי לחכות לזמן מתאים,  שנוכל לדבר בסבלנות ובכבוד.

זמן משפחתי. חג הסוכות הוא לרוב עמוס. עמוס באורחים, במפגשים, בטיולים, בסעודות. ובתוך כל העומס הזה, מוכרחים לזכור כי הזוגיות זקוקה להזנה מתמדת גם בימי החג. הילדים שלנו זקוקים לרגעים המשפחתיים המצומצמים. לכן מומלץ לקבוע מראש זמנים בהם אנחנו יחד. רק אנחנו. זמנים של שקט, שמאפשרים חיזוק הקרבה והשמחה בתוכנו. זמנים בהם נקשיב האחד לשני מתוך פניות וסבלנות. בלי אורחים. בלי סידורים. ונחוש את עוצמת הביחד שלנו. אפשר מראש לתכנן ערב משפחתי, טיול, או בילוי שבו נשהה בפרטיות שלנו עם משפחתנו המצומצמת.

לשמח. כהכנה למצוות “ושמחת בחגך”, כדאי להקדיש זמן להתבונן מה יכול להגדיל את השמחה אצל בני המשפחה. מה ישמח את אשתי? מה ישמח את בעלי? מה ישמח את בני או בתי? וכמובן גם, מה יישמח את עצמי? כאמור, הנתינה העיקרית ביותר היא דווקא בבית- ובפרט בחשיבות להכניס שמחה. על ידי שנקדיש זמן מראש לחשוב על היקרים לנו,  נוכל להגביר את השמחה. וכמובן גם במהלך החג, מדי פעם לעצור ולהתבונן מה יכול להגביר שמחה אצל בן/בת זוגי? אצל ילדיי? הורי? לעיתים על ידי מילה טובה, ביטוי אכפתיות, הקשבה, וסיוע הדדי, אפשר להרבות את השמחה.  ולהעצים את האהבה.

לתאם מראש. בכדי לצמצם מתחים ואי הבנות, חשוב לתכנן מראש, ולדון יחד על לוח הזמנים והפעילויות בחג. בעיקר בנינו ההורים, ולעיתים גם עם הילדים הגדולים. כדאי לתת לכל אחד להביע את רצונותיו, ומתוך כן לבנות תכנון משפחתי, המנסה לשלב את הרצונות של כולם (וכמובן לדעת מראש, כי סביר להניח שיקרו גם דברים בלתי צפויים…). סיפרה לי אישה שכל שנה יש ויכוח קבוע בינה לבין בעלה. בעלה מעדיף לשהות בבית, והיא מעדיפה לבלות את ימי החג בטיולים ובנסיעות. ומכיוון שהפערים גדולים ומעוררים ויכוחים, שניהם מעדיפים לא לדבר על כך, ומקווים שבמהלך החג כבר יהיה בסדר. אבל ההפך הוא הנכון. במקומות ובנושאים בהם הפערים גדולים, כדאי לתכנן מראש. לגשר בנעם ולא ברגע האמת, שאז תמיד יותר מורכב.. 

לא להרוס את הכל. במידה ומצאנו את עצמנו בעיצומו של חג, בתוך ריב, או ריחוק, או אווירה עכורה, אל תתנו לרגע הזה להרוס את הכל. חג שלם עוד לפניכם. חבל לבזבז אותו! דווקא בחג הסוכות, הממחיש לנו את ארעיות העולם הזה, כדאי להתרכז בעיקר. לדעת להתנצל. לתת אמון מחדש, ולהחזיר את האווירה הטובה. לעיתים להרפות מהרצון להיות “צודק” בשביל להרבות אהבה, שלום, שמחה והרגשה טובה בבית, בסוכה ובלב.

ביום כיפור שעבר לא מזמן, התחברנו לרצונות הכי עמוקים וטבעיים שבנו.

רצונות אלו חושפים בעיקר את הרצון שלנו להיות טובים. לעשות טוב ולהשפיע מאישיותנו טוב. בחג הסוכות אנו מתאמנים במימוש הרצון. להוציא את רצונותינו ולבטאם במציאות. האופן הפשוט והטבעי הוא- להוסיף טוב בבית. לבטא את הטוב מתוכנו. למלא הילדים בשמחה, לדעת לראות טוב, ולהעצים את אווירת החג- על ידי הגברת טוב. והלוואי ונזכה שיתקיים בנו “ושמחת בחגך והיית אך שמח!”.