הגלגל האכזרי של הביקורת!

.

הם התחתנו לפני 5 שנים. סיון, מורה במקצוע ורועי בדיוק סיים את לימודי עריכת הדין. ההחלטה להינשא הגיעה אחרי חצי שנה ביחד. הם הגיעו לחתונה מלאים בהתרגשות ובתקווה לחיים מאושרים יחד.

כחודש אחרי החתונה היא הרגישה שהוא לא מבין אותה. התסכול התגבר בתוכה, והיא שיתפה אותו. רועי החליט להתאמץ בכך יותר. בהחלט ניכר השיפור, אך שוב, אחרי זמן מה, הרגישה סיון כי רועי לא מתייחס אליה כמו שהיתה רוצה. הוא עסוק בעבודתו ולא קשוב אליה מספיק. היא ניסתה להסביר לו. הוא התנצל והתאמץ לתקן. אמנם לא תמיד הצליח, אך ניסה מכל הלב. שוב היא העירה לו על כך. והוא, באמת השתדל.

כשסיון נפגעה ממנו שוב, היא כבר היתה מאוכזבת ממש. ההשתדלות שלו לא מספיק גדולה בעיניה. “אתה צריך להשקיע בכך יותר!”, היא טענה כלפיו. הוא הבטיח שהוא עושה כל מה שביכולתו. אך התסכול שלה גבר, והפך להיות לכעס של ממש. היא העירה לו. האשימה. והתלוננה שאינו מתאמץ עבורה. הוא כבר לא עמד בזה, והעיר לה בחזרה. “תפסיקי כל הזמן להעיר לי!”. היא נפגעה ונסגרה.

אחרי מספר ימים התפתחה בניהם מריבה חמורה. סיון התפרצה עליו שהוא לא רגיש ומתנהג אליה נורא ואיום. הוא נפגע מאוד והחזיר לה: “אני כל כך מתאמץ ורק מקבל ממך ביקורת!!”. למחרת בבוקר הם נרגעו, והתפייסו. אבל לא להרבה זמן. לסיון היה קשה. היא הרגישה שרועי באמת לא מתאמץ להיות רגיש. ולרועי כבר נמאס מההערות שלה.

הוא הסתגר בתוכו, והשקיע עוד פחות. רועי חשב לעצמו: ‘בשביל מה להשקיע בה? בכל מקרה היא רק מאשימה!’ סיון הרגישה בודדה יותר ויותר. בכל יום שעבר היא הרגישה שהכאב בתוכה הולך וגובר. מדי פעם היא התפרצה עליו בכעס רב. רועי החזיר לה וטען שכל בגלל הביקורת שלה.

סיון הרגישה שרועי פשוט שונא אותה. היא היתה בודדה עד מאוד. רועי הרגיש שסיון לא מעריכה שום דבר, ורק חושבת עליו רע.

המצב בניהם הלך והדרדר.

שני אנשים טובים, שהתחתנו עם הרבה תקווה ורצון, כמעט והפכו לאויבים. גרים יחד, אך מנותקים ופגועים האחד מהשני.

****

הסיפור העצוב של רועי וסיון הוא סיפור נפוץ עד מאוד (לשם הבהרה, הסיפור אינו מבוסס על זוג ספציפי). זהו סיפורים של זוגות רבים, שרק רצו לבנות יחד, להתקדם, לשתף ולהתקרב, והגיעו למצב כמעט בלתי נסבל. הביקורת האכזרית שולטת בכל פינה, היא כלפיו, והוא כלפיה, ושניהם מרגישים פשוט רע.

מה יהיה על סיון ורועי? איך עוצרים את הגלגל? איך מתמודדים עם חוסר הערכה והביקורת התמידית? והאם יש סיכוי לשינוי?

חלק ב’ של סיפורם , יחד עם תשובות לשאלות הללו, אי”ה בשבוע הבא.