כולנו מכירים את הסיטואציה בה נולד ילד חדש וחמוד למשפחה, ב”ה. כולם שמחים ומאושרים.

כולם, חוץ מאחד. או אחת. אותו האח (או האחות) שהיה עד עכשיו הקטן שבבית. הוא לא ממש שמח.

לעיתים אפילו, ניתן למצוא אותו “מלטף” בחוזקה רבה את האח החדש.. דורך.. ובעיקר- מרבה לבכות.  ובכן, מה קרה? הרי ב”ה זכה באח חדש, על מה כל המהומה?

זהו הרגש המכונה בפינו- קנאה. האח, הכמעט הכי קטן, מקנא באחיו שרק עתה נולד. גם הוא רוצה את תשומת הלב והיחס לו זוכה התינוק. הוא גם חושש למעמדו החדש. קנאה זו הינה תופעה טבעית המתרחשת כמעט בכל פעם שנולד ילד חדש במשפחה.

כעת נחזור אלינו, הבוגרים. כיצד התיאור אודות האח המקנא באחיו קשור אלינו? האם זה קשור אלינו בכלל? האם גם בתוכנו ישנו שריד של אותו ילד קטן וחמוד המקנא באחיו?

כנראה שנצטרך להודות ולומר שכן.

רובנו מרגישים בסיטואציות מסוימות, במידה זו או אחרת את אותו הילד המקנא באחיו, בחבריו, בשכניו… כל אחד ברמות שונות. האחד מקנא בכסף, באוטו, בפלאפון של חברו, השנייה מקנאה ביופי, בבגדים, בתכשיטים של חברתה, השלישי מקנא מקובלות החברתית, באהבה, באהדה לה זוכה חברו והרביעי מקנא בחברו המצליח להתקבל ללימודים, לעבודה (או לכל דבר אחר)..

כולנו נסכים על כך שרגש הקנאה הינו רגש טבעי ואנושי. כשאני למשל נכשלת בטסט השישי וחברתי עברה טסט ראשון, זה עלול לעורר קנאה. כשאני משקיעה הרבה יותר אך מצליחה הרבה פחות מאחרות זה מעורר קנאה.

ובכלל, מהי קנאה? מאיפה זה בא?

השוואה יוצרת קנאה

נדמה, שקנאה נובעת קודם כל מתחושת קיפוח. “גם אני רוצה! זה לא פייר… למה לו הולך בקלות ולי לא?” כלומר, תחושת הקיפוח המתעוררת מתוך השוואה שאדם עושה בינו לבין חברו- יוצרת קנאה.

כשהאדם משווה עצמו לאחר ויוצא “מופסד” הוא מקנא. רוצה גם. מרגיש שזה לא הוגן.

חשוב לציין שלעיתים אנו אפילו לא שמים לב שמה שאנו מרגישים זוהי קנאה. לעיתים יש בתוכנו תחושות אחרות על אנשים כגון, כעס, ביקורתיות וכדו’, אך פעמים רבות, תחושות אלו נובעות מהקנאה.

על הקנאה נכתב- “הקנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם”. (פרקי אבות, ד, כח).

מה כל כך נורא בקנאה הזו? מה כבר קרה? מדוע זה כל כך חמור עד שזה מוציא את האדם מהעולם?

תוצאות הקנאה

בכדי להשיב על השאלה הזאת נתחיל בכך שננסה לבחון את תוצאותיה של הקנאה.

מהי התוצאה הסופית אליה מובילה הקנאה? ישנם שלושה דברים עקרים שתחושת הקנאה יכולה להוביל אליו.

- כעס- על מושא הקנאה, כעס או גם אכזבה מעצמי על שאני מקנא, ולעיתים גם כעס על בורא עולם “המפלה” ביני לבין חברי. הכעס עלול להביא לריחוק ולפירוד ביני לבין מושא הקנאה, ביני לבין עצמי וביני לבין בוראי.

- עצבות וחוסר עשייה- הקנאה עלולה לעורר בנו את תחושת העצבות. עצבות על כך ש”לאדם השני הולך יותר טוב ממני…”  עצבות כידוע עלולה להביא לחוסר חשק לעשות ולפעול, ללאות ולעצלות.

לעיתים זה גם עלול להביא אותנו לתחושת ייאוש, “אם כולם מצליחים ואני לא, כנראה שאין לי סיכוי…” ומתוך כך המרץ לעשות- דועך.

- תחושת חוסר ערך- הקנאה בזולת יכולה להביא אותנו להרגיש חסרי ערך. ההשוואה לזולת מפחיתה, לפחות בהרגשה שלנו, את הערך שלנו. את הדימוי העצמי שלנו בעיני עצמנו. “אם הוא כל כך מצליח, כנראה שאני לא ממש שווה…”

 התוצאות הללו ממחישות לנו באופן די ברור כי הקנאה יכולה להזיק לנו ולעשות לנו תחושות לא טובות בלב.

התמודדות עם קנאה

וכעת, שאלת השאלות- איך מתמודדים עם הקנאה?

ראשית, כמו בהרבה דברים בחיינו, הדבר הבסיסי והחשוב הוא לזהות את הקנאה. לעיתים, כמו שאמרנו  הקנאה מסתתרת במסווה של כעס, רוגז, עצבות, ייאוש וכדו’. לכן השלב הראשון הוא לזהות שאני מקנא.

השלב השני הוא להבין בשכל, במחשבה מדוע זה לא טוב לי. מדוע לא כדאי לי להרגיש כך, מדוע זה פשוט לא נכון. ההבנה השכלית הזו יכולה להשפיע על הרגש ולסייע בהתמודדות עם תחושת הקנאה.

לשם כך ננסה להביא כמה נקודות שיכולות לבאר לנו מעט יותר את ה”זיוף” שמאחורי הקנאה.

הזיוף שבקנאה

-ראיה חיצונית:  הקנאה נובעת מתוך התבוננות חיצונית שלנו על האחר. התבוננות שאיננה מקיפה את הכל, התבוננות שאינה מסוגלת לדעת את הכל. אין לנו מושג אמיתי במה שעובר על השני. יכול להיות מישהו שמאוד מצליח מבחנים, אך מרגיש נורא עם אשתו. יכול להיות מישהו שיש לו המון כסף, אבל כבר שנתיים שהוא לא הרגיש מאושר. ההשוואות הללו הן חיצוניות, הן אינן מסוגלות לראות את התמונה כולה.כך ש זו “לא חכמה” לקנא למשל באדם שהוא אהוב בחברה כאשר מצד שני יש לו בן מאוד חולה. איננו יודעים מה באמת קורה לשני, איך נראים החיים שלו- וממילא כל השוואה היא חלקית  ולא  אמיתית.

- “אין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלא נימא”: ישנה אמרה ידועה של חז”ל שאומרת כך- לעולם אדם אינו יכול “לגעת”, “לקחת” משהו השייך לחברו. בין אם זה כבוד, כסף, תפקיד,  מעמד חברתי- כל אדם יש לו את מה שהוא אמור לקבל, ושום האדם אחר אינו יכול לגעת לו בכך אפילו בקמצוץ.

נמשיל זאת למשפך וצינורות: נדמיין כי בשמיים למעלה ישנו משפך גדול שמעניק שפע ליקום. לכל בן אדם יש צינור אישי משלו.בכל פעם מכניס המשפך  דבר אחר לצינור של אדם מסוים. לאחד הוא שופך שמחה, לאחד אהבה, לאחר עושר וכו’ בהתאם למה שמיועד לו מלמעלה. הוא שופך כמות מדויקת לכל אדם! וכמות זו אינה קשורה לכמות אותה מקבל השני… לכל אחד צינור מיוחד משלו ואי אפשר “לגנוב” מהאחר.  כך שעצם זה ששכנתי מצליחה במשהו, זה לא לוקח ממני שום דבר. ההצלחה של האחר אינה תלויה או קשורה בי. זה שלו וזה שלי.

 - כל שפע מותאם לתפקיד וליעוד האישי: לכל אדם ישנו תפקיד מסוים לעשות בעולם,  ישנם ניסיונות אישיים שהוא צריך לעבור בעולם,  וממילא כל מה שהוא מקבל או גם לא מקבל- זה מה שמותאם לו, לתוכנית האישית שלו בחיים. כל אדם מקבל או לא מקבל דברים מסוימים בהתאם למה שנכון ומועיל עבורו. כך שאם לחבר שלי יש המון כסף ולי יש רק קצת, כנראה שזה מה שמותאם לייעוד האישי שלו וזה מה שמותאם לי. הקב”ה מעניק לכל אדם את מה שמגיע לו על מנת  שעל ידי זה הוא יזכה למלא את שליחותו בצורה הכי טובה ואמיתית.

השפע שלנו, התכונות שלנו, ההצלחות והכישלונות שלנו, כל אלו מותאמים לנו באופן אישי, באופן שיהיה לנו הכי טוב. לכל אדם ישנם משימות חיים אחרות, כך שההשוואות בין אדם אחד לאחר אינן אמיתיות, אינן נכונות.

לסיכום נאמר, כי ככל שנחזק בהבנתנו השכלית את הנקודות הללו נוכל להתמודד ולהתרחק יותר ממידת הקנאה.  ההבנה השכלית מטרתה להשפיע על הלב ולהרחיק ממנו את הקנאה.

וכמו שאמרו “איזהו עשיר? השמח בחלקו”! השמחה והשלמות האמיתיים יכולים לנבוע מתוך ההסתכלות שלנו בעצמנו ובמה שיש לנו! זוהי הסתכלות בונה, מצמיחה וחיובית הרבה יותר!

בהצלחה!