כשהאדם חווה את עצמו באופן שלילי, הוא מקשה על עצמו להתקדם. אדם זה עלול לשפוט את עצמו בחומרה, לחפש את הרע שבו, ולהתעלם מנקודות הטוב והיופי שקיימות בו. מתוך כך הוא עלול להימשך למטה, לייאוש ולדכדוך.

הדרך העיקרית שמסייעת לנו להתמודד עם תדמית שלילית היא לבנות תדמית עצמית חיובית. איננו צריכים ‘להילחם‘ בתדמית השלילית, אלא לחזק את הדימוי החיובי שלנו בעיני עצמנו. לחפש הגדרות אחרות חיוביות ובונות, להרחיב ולהגדיל את התפיסה העצמית הבונה, ומתוך כך תתמוסס אט אט התפיסה השלילית מאליה.

כשאדם מתבונן על מעשיו החיוביים, על הכוחות שבו, כשאדם מאמין שהוא טוב במהותו ושהמעשים השליליים הם החיצוניים באישיותו, אז הוא יכול לצמוח ולפרוח הרבה יותר.

כאשר בסיס התפיסה הנפשית שלנו הוא חיובי וטוב, זה ייתן לנו כוח משמעותי לחיות את החיים בשמחה ובצמיחה. כמו שכתב הרב יהושע שפירא: “היסוד של עבודת הנפש… היא – שהטוב שבי הוא אני באמת ואילו הרע אינו אני. לכן עוד לפני שהאדם בא לעסוק ב‘כובד ראש‘ בתשובה ובתיקון, הוא מצווה לזכור היטב שהוא כבר צדיק בפנימיותו, בזהותו האמיתית – ומתוך כך הוא יבוא לתקן” (תשוב תחייני). תדמית חיובית מחזקת באדם את השמחה, את ההרגשה הטובה, ואת כוחות הנפש. כך שגם גם אם ייפול או ייכשל, הנפילות לא תהיינה מאיימות כל כך, מכיוון שהטוב הוא הרבה יותר מהותי ורחב. התפיסה החיובית היא שורשית הרבה יותר.

דרכים לבניית תדמית חיובית

ראשית כל, עצם ההבנה והידיעה הברורה שהאני המהותי שלנו הוא טוב ושלם, ואילו המעשים השליליים הם חיצוניים לנו, זה כבר פתח משמעותי לשינוי ולבניית תדמית עצמית חיובית, מצמיחה ושלמה.

מעבר לכך ננסה לתת עוד כמה דרכים ליצירת ולהרחבת התדמית העצמית החיובית.

א – “שטיפת מוח“ חיובית. התדמית שלנו מתחילה במוח. בתפיסות פנימיות בתוך מוחנו. לכן בשלב הראשון ננסה להשפיע על המוח, ולהניס לתוכו מסרים אחרים. חדשים יותר, טובים יותר, וגם אמתיים יותר.

נקדיש זמן בכל יום לחפש ולומר לעצמנו דברים חיוביים ומעודדים אודותינו.

אסתר היא אמא ל-5 ילדים שובבים ומתוקים. בכל יום לפני שאסתר הולכת לישון היא נזכרת בכל ה‘פשלות‘ שלה במהלך היום. ‘על הקטן התעצבנתי, את הגדול סתם הענשתי, ובארוחת ערב הייתי חסרת סבלנות…‘ כך בכל ערב היא הולכת לישון עם מחשבות קשות ושליליות על עצמה. ערב אחד נזכרה אסתר בדברים שהייתה אימה נוהגת לומר לה בתור ילדה: “כל הזמן את עצבנית ורגזנית! תגידי, אסתר, איזו מין אמא את תהיי? רק עצבנית כל היום!“ ‘אכן, צדקה אמא שלי‘, חשבה אסתר, ‘אני רוב הזמן עצבנית, ממש אמא גרועה‘.

אסתר סיפרה לבעלה שכנראה אמא שלה צדקה, היא אכן אמא עצבנית. בעלה הקשיב והשיב: “הפוך, אסתר. משום שאת חושבת שאת אמא עצבנית, את מביאה את עצמך להתנהג כך! את צריכה להתחיל לחשוב הפוך!! המחשבות הללו מגבירות את ההתנהגות הזו. מהיום תאמרי לעצמך בכל יום איזו אמא נפלאה את, ואת באמת כזו! כמה את משקיעה בילדים, טורחת בשבילם, ממש אמא מקסימה!“ אסתר חשבה על דבריו של בעלה ואף הסכימה עימו. “טוב“, אמרה, “מה יש לי להפסיד? אנסה“.

ב- חיפוש הוכחות הסותרות.

כאשר לאדם יש תדמית מסוימת על עצמו, והוא מתקשה “להיפרד“ ממנה, הוא עלול לחפש ולפרש בצורה לא מודעת את מעשיו באופן המוכיח את נכונותה של אותה תדמית.

התפיסה שהשתרשה לאסתר על עצמה עוד מגיל ילדות, קיבלה תוקף ומשמעות יתרה על ידי התפקוד שלה כאם. אסתר התאימה את מעשיה ואת פרשנותה, אף בצורה לא מודעת, לאותה תדמית שהייתה לה על עצמה.

כעבור מספר ימים שוחחה אסתר עם בעלה ואמרה לו: “הדברים שאמרת נכונים, אולי, אבל אני באמת עצבנית, זו באמת אני! תראה כמה פעמים כעסתי היום!“ אמרה בכאב. “אבל, אסתר“, עודד אותה בעלה, “חשבת כמה פעמים היית רגועה היום? חשבת על הדקות בהן סיפרת לילדים סיפור בנחת? האם את זוכרת שטיילת איתם בחוץ בשמחה, שהשכבת אותם לישון בכיף וברוגע? מה עם כל אלו?“ אסתר חשבה לעצמה ואמרה, “אבל אלו דוגמאות של סתם, מקרים חד פעמיים, באמת אני אמא עצבנית וגרועה“. היא הרגישה כבר מבולבלת מעט. “אסתר, נראה לי שניתן לך משימה נוספת. כל יום תחפשי ותמצאי שלוש הוכחות שמראות שאת אמא טובה, נפלאה ורגועה! התחילי להסתכל גם על המעשים הללו“.

אסתר שמה דגש על המעשים המוכיחים שהיא עצבנית, אך היא לא נתנה את הכבוד הראוי למקומות בהם היא התנהגה ברוגע ובנעימות. בכדי לבנות תדמית חיובית נאסוף הוכחות מהשטח, כך שלא תהיה אפשרות להתעלם מהן.

אסתר החלה לחפש ולרשום הוכחות לכך שהיא איננה עצבנית. ‘שיחקתי עם הילדים, והייתה אווירה נעימה. יעל שפכה את המרק על הרצפה ואני לא כעסתי‘. ככל שעברו הימים שמה אסתר לב ליותר ויותר זמנים בהם היא רגועה ולא עצבנית.

אסתר אף שמה לב שהזמנים העיקריים שהיא עצבנית בהם, הם בשעת ארוחת הערב והשכבת הילדים לישון, לכן החליטה להתמקד בארוחת הערב, ולהפוך אותה לחוויה חיובית בלי כעס.

ככל שאדם תופס את עצמו כחיובי, ושמח בכך, הוא אכן נהיה יותר ויותר חיובי. ככל שאדם שם את הדגש לטוב שבו, הוא מגדיל אותו. ברגע שהחיובי שבי הוא עיקר המיקוד שלי, הרבה יותר קל לי להתקדם, לתקן ולשנות.

ג – רשימות של דברים חיוביים. כדאי ליצור לעצמנו טבלה/מחברת בה נכתוב ונוסיף לפחות פעם בשבוע אודות רצונותינו הטובים, מעשים חיוביים, יכולות וכוחות שזיהנו, תכונות טובות וחוויות חיובית. ננסה לחוש את השמחה על כל דבר חיובי שנרשום בטבלה, ובעיקר נעשה זאת על הלב, ולא בטכניות חיצונית.

ד- עזרת חבר. זה הזמן שאפשר להיעזר גם בחברים או משפחה. לשוחח עם חבר טוב ולשאול אותו בכנות, אילו דברים טובים הוא מזהה בנו. לא פעם אנו מגלים כי האחרים רואים בנו הרבה יותר טוב, מאשר אנו רואים בעצמנו. בנוסף חשוב מאוד, כי נקשיב לדבריו, ונאמין להם. ננסה להפנים את הטוב, ולהתמסר אליו.

ה – חשיבותה ומעלתה של הנשמה הטהורה. כפי שכתבנו בתחילה, עצם ההבנה שבמהותנו אנו נשמה טהורה וטובה, זה כבר פתח עצום לשינוי בתפיסה העצמית. מעבר לכך, ישנה חשיבות רבה להעמיק ולחדד את ההבנה הזאת בתוכנו עד אשר היא תיהפך לאמונה בסיסית ויסודית בנפשנו.

לסיכום, חשוב להדגיש, כי עבודה זו של ביסוס התדמית החיובית של האדם על עצמו, היא עבודה עיקרית וחשובה עד מאוד, שראוי לכל אדם להקדיש לה זמן ולהתמיד בה. התדמית החיובית היא השורש האמיתי שלנו, והיא משפיעה לטובה על כל מעשיו, הליכותיו, פעולותיו ותחושותיו של האדם ושל הסובבים לו.

 (מובא בקיצור מתוך הספר “אוצרות פנימיים”- מודעות עצמית יהודית).