שלום לך לירון יקרה.

.

תודה לך על שאלתך. אני מניחה שישנם עוד אנשים ונשים שיוכלו להזדהות, ולו בחלק מהדברים שכתבת.

לפני כשנה הכרת בחור (אמנם לפי דברייך, לא היכרות קרובה), והרגשת שאת נקשרת ומתחברת אליו. בהמשך לכך התחלת לדמיין שאתם נפגשים ומשוחחים, כך שבראש שלך, הקשר עם בחור התחזק (על אף שבמציאות, הוא לא).

אהבה, כמו כל רגש אחר, היא תוצאה של מחשבה. וכך, כמו שתיארת, ככל שחשבת ודמיינת עליו יותר, תחושת האהבה (על אף שהיתה מבוססת על חוויות דמיוניות ברובן) גדלה.

.

וכעת, כשהתבשרת שהבחור מתחתן הקושי והכאב גדול גם כן. כל כך הרבה אנרגיות ומחשבות השקעת בבחור, שבעצם אינו שייך לך. ייתכן כי תחושת ריק ממלאת אותך, או אולי אכזבה עצמית על תקוות ודמיונות שווא. כך או כך, ברור הוא שכעת הגיע הזמן להתנתק ממנו. הבחור עומד להקים בית. חשוב כי תנסי ליצור מרחק רגשי, להתנקות ולחפש להתמלא בלי קשר אליו.

וכעת לשאלתך החשובה- איך עושים זאת? איך שוכחים בחור?

.

נדמה לי שהתשובה נעוצה בתיאור הראשוני שכתבת. תחושת אהבה והקשר שלך אליו נוצרו כתוצאה מהמחשבות החוזרות אודותיו, וכך גם הניתוק ממנו. ככל שתחשבי עליו פחות, שתעסיקי את מחשבותייך בעניינים אחרים, כך תוכלי לשכוח ממנו, להתנתק ולהתחיל דרך אחרת.

.

בנוסף לכך, ככל שתרבי לשדר עצמך- שהבחור הזה אינו שייך לך. שחבל להשקיע אנרגיות וכוחות בבחור שלא מיועד לך… ושבעז”ה ישנו בחור אחר, החצי של נשמתך שמחכה לך בעיתו ובזמנו- תוכלי להרגיש חזקה יותר אל מול הקושי, ועם הזמן לשחרר ולשכוח.

אם את באמת רוצה לשכוח אותו, אם את מבינה שזה הדבר הנכון, בעז”ה תצליחי.

תעסיקי את עצמך ואת מחשבותייך. תמלאי את יומך ואת תחביביך. ולגבי הדמיונות, ואם כבר דמיונות… אז תדמייני את החתונה שלך (ולא את הבחור הספציפי). תדמייני את השמחה, ההתרגשות והתפילה שהתגשמה.

,

בהצלחה רבה, מאמינה כי תצליחי להתקדם, לשחרר ולהיבנות.

אודליה.