בעלי מחקה את אביו
שאלה:
יש לי פחד גדול שבעלי יחקה את ההתנהגות של הוריו, בייחוד של אביו. אביו מאוד מזלזל באמו, אין קרבה, שיתוף או כבוד בניהם… בעלי מתייחס אלי אחרת לגמרי, (מכבד, מקשיב..) אבל בכל זאת כשיש ויכוח או מריבה, כשהוא קצת כועס או אומר מילים שדומות למילים של אביו, אני נלחצת שהוא מתחיל להיות כמו אבא שלו! ואז אני נלחצת ומגיבה בצורה לא טובה שממש הורסת לנו את כל הערב… גם לגבי חינוך הילדים אני חוששת שהוא יהיה כמו אבא שלו, אז אני מעירה לו המון. אני לא יודעת מה לעשות, כי אני באמת חוששת מזה, ומצד שני זה מוביל למתח וויכוחים בנינו.
אודה לתשובתך.
תשובות: שלום יקרה. בדברייך תיארת פחד מובן והגיוני. ידוע הוא שאדם באופן טבעי מושפע מהסביבה שבה הוא גדל, ומתוך כך, ככל הנראה נוצר בתוכך החשש שבעלך עלול לחקות את התנהגות אביו. חשש זה גורם לכך, שכל תגובה, התנהגות או הבעה כלשהי שדומה במעט לזו של אביו, מיד מעוררת בך לחץ וחשש שמא הוא הופך להיות כמוהו. כתוצאה מכך, (סביר להניח באופן לא מודע), את מביאה את עצמך לכך שאת “מחפשת” אותו. בוחנת ובודקת שוב ושוב מתי הוא מתנהג באופן דומה. ובכך העין הביקורתית גודלת ומתנפחת, הפרשנות השלילית גדלה, ויחד עמה הלחץ שלך, ההערות כלפיו והאווירה הלא טובה בניכם. לכן כעת בעז”ה הגיע הזמן לנסות ולהתמודד עם החשש בצורה בונה, אמתית ומקדמת. ראשית כמו שאת כתבת בעצמך, בעלך שונה עד מאוד מהוריו. את רואה זאת בתקשורת שלכם, בכבוד אליך ובהקשבה, וכן סביר להניח שגם ברצונות ובשאיפות שלו, בפתיחות בניכם ועוד. בעלך שונה מאביו. בעלך הינו אדם אחר. ישנם מחקרים רבים שהוכיחו כי רבים מאלו שגדלו בסביבה “בעייתית,” הפכו להיות בעלי משפחה לתפארת, ובחרו בדיוק בדרך ההפוכה מדרך הוריהם. וזו מילת המפתח- בחרו. כשאנו פשוט “זורמים” ולא בוחרים מה נכון ומה לא, סביר כי נחקה את המוכר והידוע. אך כשאנו עוצרים לבחור ולחשוב- אנו נהיים אחרים ושונים. עוד יותר מכך, המחקרים הראו שאנשים אלו בחרו דווקא בדרך הפוכה לדרך הוריהם, ובנו בתים טובים ומוצלחים באופן יוצא דופן לעומת הנורמה. וכאן נכנסת גם הבחירה והעבודה שלך. להאמין בו או להחלישו. כמו כל בן אדם (גם לאלו שגדלו בבתים הכי טובים) גם לבעלך יש לפעמים קשיים ונפילות. קושי לעיתים להיות סבלן, או אדיב, או רגיש… אך קושי אינו מעיד על מהות. קושי מעיד על אתגר שאנו צריכים לתקן בתוכנו. לכולנו יש התמודדויות וניסיונות שלפעמים אנו עומדים בהם ולפעמים לא. אך העיקר שאנו רוצים, מנסים, פועלים ומשתדלים. כיוון שאת לחוצה שמא הוא מזכיר את הוריו, את מיד מפרשת את ההתנהגות להוכחה לכך שהוא אכן מחקה אותם. באופן אוטומטי כמעט, את ”מתייגת” אותו בתוויות שלילית שמרחיקות בניכם ועוד יותר מכך, מחלישות אותו. הביקורת והפחד הגדול שלך, משדרת לבעלך שאינך מאמינה בו. וחוסר אמון הוא מרחיק גדול בזוגיות. הקב”ה הביא לבעלך כוחות ייחודים. דווקא העובדה שהוא גדל בסביבה כזו ובחר אחרת מעידה על כוחות מיוחדים. וזה התפקיד שלך לחזק אותו. להאמין בו. לעודד אותו, להיות שותפה, לתמוך ולהאמין בטוב שבו גם מתוך הנפילות (שבוודאי יש גם לך לעיתים). זה אמנם לא תמיד קל, אבל עצם העובדה ששאלת ופנית, מעידה על כך שאת יכולה, ובעז”ה מסוגלת לשנות, לקרב ולבנות בחכמה. תאמיני בו, תשתדלי לא להזכיר כלל את אביו (עצם ההשוואה עלולה לפגועה ולהחליש), אלא לראות בו כאדם בפני עצמו, עם כוחות טובים ויכולות לצמוח ולהיטיב. בהצלחה רבה, אודליה.




