ירידה רוחנית אחרי החתונה…
שלום, אני נשואה 4 שנים, ויש לי 2 ילדים קטנים. לפני נישואיי הרגשתי מאוד קרובה לה’, הייתה לי אמונה חזקה, הייתי משתדלת להתחזק וללמוד כל הזמן. אך בשנים האחרונות, מאז החתונה, אני מרגישה ירידה רוחנית. לא מצליחה להתחבר לה’ כמו פעם. לא מרגישה את האמונה. על אף שאני רוצה להתחזק, זה מאוד קשה, ואני מרגישה בירידה רוחנית גדולה. אשמח אם תוכלי לעזור לי.
שלום לך יקרה, ראשית, אני מוכרחה לציין, כי בעיני, עצם השאלה שלך מעידה על האמונה והקרבה שלך לה’. אדם שאינו מחובר לה’ או לאמונה, לא היה שואל כזו שאלה, ולא היה מוטרד מכך כלל… אך העובדה שאת שואלת, שאת טרודה בנושא- מעידה קודם כל, על החיבור שלך לבורא עולם ועל האמונה בו. ולעצם שאלתך. אחרי החתונה, אנו נכנסים לא פעם, לשגרת החיים הדורשת מאתנו הרבה כוחות. יש עול כלכלי, וניהול משק בית. יש הריונות ולידות, יש ילדים קטנים שמצטרפים למשפחה ב”ה, יש קשר זוגי חדש שצריך ללמוד אותו ולהשקיע בו, ובקיצור- עומס החיים גדל בצורה משמעותית עד מאוד. ובתוך כל זה, את מתארת תחושתך, כי הקשר עם בורא עולם נחלש. האמונה כבר לא מה שהייתה בעבר. כפתיחה לחלק המעשי יותר בתשובתי, חשוב שתדעי, כי המצב שאת מתארת הוא שכיח וטבעי. בתקופת הרווקות, כשיש פניות גדולה יותר, כשיש פחות עומס ופחות טרדות, קל יותר להשקיע בקשר עם ה’. יתרה מכך לעיתים הקושי שברווקות, הבדידות, והרצון להינשא, הם אלו שמחברים אותנו בצורה עוצמתית יותר לאמונה ולבורא עולם, מתוך תפילה שרק הוא יכול לעזור, לכוון ולהוביל אותנו לבניית הבית שלנו. עם זאת, פעמים רבות אחרי החתונה ישנה סוג של “נחיתה” (תסתכלי על המילים עצמן, זה גם כמעט אותן האותיות). ככל שנכנסים לשגרה של חיים- אין לנו את אותה הפניות לכך, וכמו שתיארת עלולה להיווצר תחושה של ריחוק וירידה רוחנית. הפתרון לכך מתחיל בהבנה, שהקשר עם ה’ והאמונה שלנו-דורשים השקעה והתמדה. אינו דומה מישהו שלומד אמונה בכל יום, שמתרגל אמונה בכל יום, למישהו שפשוט חי כיהודי מאמין ומקים מצוות. הקשר עם ה’ דורש תיחזוק שוטף, ממש כמו כל קשר אחר. האמונה והחיבור לבורא עולם, הם אלו שמעניקים לנו את הכוחות לעשייה של החיים שלנו, ולכן, למרות העומס והקושי למצוא את הזמן, כדאי ליצור את ההפוגות והזמנים, להשקיע ולהתמיד גם בכך. באופן מעשי- הייתי מציעה לך לקחת ספר אמונה, או כל ספר אחר שקשור לעבודת ה’, ספר שאת מתחברת אליו ובו תלמדי בכל יום, אפילו שתי דקות. זה יכול להיות ספר שעוסק בעבודת המידות, בצמיחה ובמודעות עצמית, מתוך תפיסה של אמונה וחיבור לה’. (יכולה להמליץ לך על סדרת ספרים שנקראת “חובת האדם בעולמו”, אך יש עוד שפע של ספרים ואפשרויות). מעבר לכך, בכדי ליישם אמונה, ולא רק ללמוד אודותיה- אני מציעה להקדיש עוד 5 דקות לתפילה ושיח מהלב עם ה’. התפילה היא הכלי המרכזי לבניית אמונה וחיבור לאלוקים. התפילה מהלב, מחברת אותך לעצמך. מחברת את האדם לנשמה שלו, לרצונות ולרגשות שלו. וככל שאת תרגישי מחוברת יותר לעצמך, כך תוכלי לחוש מחוברת יותר אל בורא עולם. אני מאמינה כי ברגע שתצליחי להכניס את הדברים הללו אל תוך השגרה, תוכלי לחוש את המלאות, את החיבור שלך אל נשמתך ואל בורא עולם, חוזר אליך שוב… והעיקר- תאמיני שהאמונה כבר קיימת בך. הקשר עם ה’, החיבור והרצון נמצאים וחזקים, כעת רק צריך לחשוף אותם יותר, להעמיק, להעצים, ובעיקר למלא אותך בשמחה, בחיות, ובקרבת ה’ אמתית. בהצלחה רבה! אודליה.




