שלום לך יקרה.

שאלתך החשובה הזכירה לי את הדקלום החביב של דפנה שבו הנקרא “התחלות”. בראשותך אצטט לך את הדקלום, שאמנם נכתב עבור ילדים המתחילים שנת לימודים חדשה, אך יש בו אמת לגבי כולנו:

“אני פוחד שפתאום

לא אצליח בשום דבר

לא אצליח למצוא לי מקום,

לא אבין מה יקרה לי מחר

אני פוחד שפתאום

לא אדע איך מוצאים חברים,

ואפילו אשכח סתם “שלום”

שתמיד אנשים אומרים.

והכי אני פוחד נורא

שיראו בי ילד אחר,

וחושש – מה תחשוב המורה,

או פתאום שאשכח לדבר

או עצוב יהיה לי אתכם ואתי,

או מפחיד וקשה או לבד,

אבל כל כך קשה להיות “כתתי”

ובכל זאת להיות מיוחד!

ובכל זאת אני אנסה

ובטוח שלא אוותר

גם אם כל התחלה היא קשה

אחר כך יהיה קל יותר !”.

התחלות הן מורכבות ולעיתים גם מפחידות. “איך יהיה? האם אצליח? האם אסתדר? האם יאהבו אותי? האם אצליח להיות מי שאני?”- ממש כמו בדקלום, כך בחיים. הפחד מהלא נודע יחד עם הרצון שיהיה בסדר, שנצליח ושיהיו מרוצים מאתנו, עלול להביא למתח רב, ממש כמו שתיארת בשאלתך.

ר’ נחמן כתב כי “כל ההתחלות קשות”. כשאנו מתחילים משהו חדש, אנו נדרשים לעשות שינוי. לשאוב כוחות למשימה החדשה. ולעיתים דווקא אז מתעוררת בנו תחושת חוסר בטחון פנימי שלוחש לנו ומנסה להפיל: “את לא תצליחי… זה גדול עליך… אין לך את היכולת או הכישורים…”. הפחד גדל, חוסר הביטחון מתנפח, ועמו גם המתח הגדול.

בשבוע שעבר כתבתי כתבה: “מה עושים עם הלחץ הזה?”, אשר מתקשרת גם לשאלה שהצגת.   אחת הסיבות העיקריות ללחץ הוא הפער בין המשימה העומדת בפנינו לבין התחושה שלנו שאין לנו מספיק כוחות לעמוד בכך. וכך נדמה שאת מרגישה בתחילתן של משימות חדשות.

מתוך כך, אני מאמינה שיש לך כאן הזדמנות לחזק ולעבוד על האמון של בעצמך. שאת יכולה, וטובה ומסוגלת- בלי קשר למה שיגידו. וגם בלי קשר לתוצאות. התפקיד לך הוא להשתדל, לרצות ולנסות. התוצאות בידי שמיים.

תנסי להתבונן בכוחות שלך, בכישרונות ולהאמין בהם. כדאי גם להתבונן בהצלחות קודמות שלך,  לזהות את היכולות שלך- ולהתחזק מכך.

תנסי לנשום עמוק, להרגיע את הגוף והנפש, ולומר לעצמך מילים של אמון, עידוד וחיזוק.

זו בהחלט עבודה, אבל אם תתמידי בכך- תעניקי לעצמך בעז”ה מתנה חשובה לחיים. 

ומעבר לכל אלו, חשוב שתזכירי שזו התמודדות טבעית, נורמלית ובריאה. כולנו רוצים להצליח, ובו זמנית אנו גם חוששים להיכשל או לאכזב. הדרך בעז”ה להתמודד עם המתח הזה, היא לפתח אמון פנימי בעצמך, לזכור שתפקידך הוא להשתדל, וכמובן- להתפלל!

המון הצלחה,

אודליה.