רוצה לאהוב את בעלי
שלום, יש לי שאלה מורכבת על אהבה וזוגיות. אני נשואה 10 שנים, אך מעולם לא הרגשתי “זיק” אמיתי של התאהבות בבעלי. בעלי איש מהמם ומיוחד, אך אני לא מצליחה לחוש את “זיק” האהבה כלפיו, למרות שאני מנסה. אני משתפת את בעלי בכל התחושות הללו, ובשנה האחרונה ניסיתי לקבל אותו יותר ופחות לחשוב על מה שמפריע לי, וראיתי שזה עושה לי טוב. אבל זה לא מחזיק מעמד, ואני שוב חשה ירידה ברגש, שכמובן משפיעה על שנינו. אני גם נוטה להעיר לבעלי הרבה, והוא מצידו מנסה להבין ולהכיל אותי (בעלי מאוד אוהב אותי). לאחרונה אני חושבת שאולי ההתעסקות שלי “בלהרגיש את האהבה” היא זו שמפריעה לי, להרגיש אותה… ובעצם הבקשה שלי היא שתעזרי לי לאהוב אותו. תודה.
שלום לך יקרה,
קראתי את שאלתך מספר פעמים, והרגשתי מקום מחפש, מבולבל ולא לגמרי שקט. את אמנם מחפשת הרבה אחר האהבה והשלווה בקשר הזוגי, אך בכל פעם נדמה ששוב את (או אתם) נופלים לתוך בלבול רגשי, קושי ואולי גם ריחוק.
הנקודה המרכזית שחשתי מדברייך הנו הרצון לאהוב את בעלך. לחוש את האהבה הזו בצורה ברורה וחזקה. אך עם זאת, ומתוך דברייך נדמה שישנו בלבול וחוסר בהירות לגבי- מה זו אהבה בכלל.
הם אהבה פרושה “זיק” בנפש? האם אהבה היא הכלה? שמחה משותפת? קבלה? מהי בכלל אהבה?
אהבה ביהדות פרושה חיבור. ככל שהחיבור גדול יותר, כך גם האהבה גדולה יותר. ואני מוכרחה לכתוב לך, כי מתוך הדברים שתיארת נדמה כי הינך מחוברת עד מאוד לבעלך.
עצם הפתיחות המיוחדת בניכם, היכולות לומר לו את כל אשר על ליבך (כולל דברים שלא פשוט לשמוע), המוכנות שלו להבין ולהכיל אותך, הרצון שלך לחוש את האהבה באופן ברור, והעבודה הפנימית שלך לחזק את הקבלה והרגש, מעידה בעיני על חיבור משמעותי וחזק.
עם זאת, הרגשתי בדברים שכתבת, שיש לך קושי מרכזי.
הקושי להרפות.
אולי להרפות מאיזה “חלום”, מאיזו תפיסה מבלבלת על אהבה, או אולי גם מהדחף להרגיש. תחושת האהבה כמו כל רגש אחר- היא דבר חמקמק. כאשר אנו “לוחצים” על הרגש… הוא עלול לברוח. כשאנו מרפים- אנו מאפשרים לו להיות.
הרגשות המרכזיים המופיעים כאשר אנו “לוחצים” עליהם אלו דווקא הרגשות השליליים יותר כמו, מתח, פחד, דכדוך, כעס וכדומה. ואילו רגשות חיובים- זקוקים לאווירה חיובית. לנחת.
אני מאוד מסכימה עם דברייך, בכך שסביר כי גם ההתעסקות שלך סביב “אוהבת לא אוהבת”, הוא לכשעצמו מרחיק ממך את תחושת האהבה הפשוטה והטובה.
רגש הוא הרבה עניין של בחירה ועבודה. רגש עמוק ואמיתי, שלא כמו שנדמה לעיתים, הוא אינו משהו “שנופל עלינו” מלמעלה. רגש הוא תוצר של התחדשות. של נתינה. של פתיחות.
רגש- בונים, יוצרים, משקיעים. ויותר מכל- רגש גם בוחרים.
כתבת שעשית תהליך מיוחד של ללמוד לקבל את בעלך. כעת, בעיני כדאי לעשות תהליך נוסף של החלטה- לאהוב. לא לחפש את האהבה, אלא כבר עכשיו, לאהוב. אהבה שתתבטא בנתינה כלפיו, בפרגון, במילים. אהבה שתתבטא בעז”ה גם במוכנות לקבל ממנו.
להיפתח לאהבה שלו.
לסיכום הדברים,
כמו שכתבת, ב”ה זכית בבעל מקסים. ובעלך זכה באישה שמודעת לעצמה, שעובדת, שרוצה ורגישה. מגיע לכם לאהוב יחד ולשמוח. תשקיעו יחד באהבה. תיצרו חוויות חדשות, תביעו רגש. תשתפו. ותתמקדו בטוב.
ועוד דבר קטן, הייתי מציעה לך אולי גם להתבונן אל תוך עצמך ולברר, שמא יש בתוכך משהו שחסום מלאהוב, אולי גם בלי קשר לבעלך. לאהוב באמת פרושו לעיתים גם להתמסר. לבטוח. ואולי בנקודות הללו יש בך איזה קושי. אילי נפגעת בעבר. אולי, ואולי לא. אך כדאי בעיני לנצל את התהליך הזה גם לעבודה של התבוננות פנימית שלך.
מאחלת לך הרבה אהבה, שמחה והצלחה, מעריכה את התהליך שלך, את המודעות והבגרות.
והלוואי ותראי שלווה, נחת, והרבה אושר בלב.
שלך,
אודליה.
רוצים לחזק את הזוגיות? להעצים את האהבה? סדרת הדרכות במחשב שלכם!
איך פותרים קונפליקטים? איך מחזקים אווירה טובה? חשיבות הסליחה, הבדלי איש ואישה ועוד הרבה!
לחצו כאן.
תגובות
תגובות





31 באוגוסט 2014 at 11:38
בס”ד
תשובתך מדהימה ומרגשת,,,, קראתי את שאלת האישה וחשתי הזדהות עם שאלתה. בעצם ענית גם לי , חיזקת אותי והחכמת אותי.
ועל כך תודה לך אישה יקרה. תבורכי.
21 בספטמבר 2014 at 23:28
תודה אודיה יקרה!
שימחת אותי בתגובתך.
תצליחי בכל מכל!