שלום לך יקרה,

קודם כל אני מוכרחה לכתוב שחשתי את הכאב שלך, מתוך השורות הקצרות שכתבת. אמנם תיארת את הדברים בצורה מסודרת ומוגדרת, אך מתחת לתיאור הטכני של המצב, אני מניחה כי נמצא חסרון גדול וכאב.

כל אדם, ואולי עוד יותר מזה, כל אישה זקוקה לקשר רגשי. לחיבור אל הלב. לתחושות. למה שעובר עלינו, להתמודדויות החיים. השאלה שלך מבטאת קודם כל את הרצון לשינוי. לעצור את “הסרט” הנוכחי, ולהתחיל ליצור סרט אחר. וזה מגיע לך.

ראשית נראה לי כי חשוב לברר, האם תמיד הקשר שלכם היה טכני? האם מאז ומעולם חשת שמשהו רדוד? ממתי המצב נהייה כזה? האם את יכולה להצביע על משהו שהשתנה עם השנים? התשובות לשאלות הללו יאפשרו לנו להבין האם ישנם מרכיבים נוספים בקשר שהביאו למצב הזה.

כתבת בדברייך שבעלך לא מרבה לדבר, אך גם זו עובדה שכדאי לברר יותר. מה פרוש לא אוהב לשוחח? האם על כל התחומים שבעולם הוא לא משוחח? האם עם כל האנשים הוא לא חפץ לשוחח? או שזה בעיקר משהו בקשר בניכם? או סביב נושאים מסוימים?

פעם היה אצלי זוג שהתמודד עם קושי דומה. האישה טענה שבעלה לא רוצה לדבר. אחרי זמן מה הוסיף האיש בכנות- שהוא לא אוהב לשוחח עמה וזאת מכיוון שהוא מרגיש שהיא לא מעריכה אותו, אז אין לו בשביל מה להתחיל לדבר, כי תמיד הוא יצא אשם.

אני חלילה לא אומרת שכך המצב אצלכם, אני רק חושבת שכדאי לברר את הנקודה הזו, ושוב לבדוק האם ישנם מרכיבים נוספים שגורמים לחוסר רצון שלך בעלך לדבר.

ובכל מקרה, מה שברור הוא שישנו פער בניכם, את אוהבת לשוחח והוא פחות. הפער הזה הוא הזדמנות לבירור נוסף בקשר, ובעז”ה לשינוי ולקרבה חדשה. לא ציינת כמה זמן נמשך המצב הזה, אך מתוך דברייך, ברור הוא שכדאי לעשות את השינוי כמה שיותר מהר. אבל לאט לאט. שינויים אמתיים שמחזיקים מעמד לאורך שנים, בדרך כלל, לא מתרחשים ברגע, אלא דורשים תהליך והתמדה.

באופן כללי אני מאמינה כי שיח ותקשורת נכונה הוא משהו שצריך ללמוד. מעטים הזוגות שזה בא להם פשוט “טבעי”. הרי כל אחד זקוק ללמוד את הצד השני, אילו מילים מקרבות ואילו מרחיקות? למה בן או בת הזוג זקוקים בשיחה? מה מוביל אותנו לשיחה טובה ומה מרחיק אותנו?

אנחנו מוכרחים ללמוד את השפה ואת הצורך השונה של כל אחד. לבעלך כנראה יש שפה שונה משלך. ואת זה צריך ללמוד. כתבת כי השיחות בניכם קצרצרות. לכן נראה כי השלב הראשון הוא לנסות וליצור זמנים משותפים בהם תשוחחו אפילו על הדברים “הניטרלים” שבחיים. על החדשות, על העבודה, ואפילו על מזג האוויר… ייתכן כי בתחילה כדאי יהיה לחשוב על דברים שמעניינים אותו, על מנת לפתוח אותו לשיחה.

כלומר, קודם כל תתחילו לפתח את היכולת להיות יחד ולשוחח. להתחיל ליזום זמנים של שיח, מעבר להתנהלות הטכנית של החיים. אני מקווה כי משם תוכלו להתקדם לשלב הבא, והוא שיחות על עניינים רגשיים ועמוקים יותר של כל אחד מכם.

כתבת כי חסר בניכם הקשר הרגשי. האם את מתכוונת לכך שאין תחושה של אהבה? או שאין פתיחות רגשית? בכל מקרה, כמו שכתבתי בתחילת דבריי- אל תוותרי על זה. תנסי להיות הראשונה שמתחילה. שמבטאת רגש, חום, קרבה. תאמרי לו שזה חשוב לך. שזה משמח. תשאירי לו פתק חם. תביעי רגש.

הרגש- הוא הגשר שלנו האחד לשני. הוא המחבר אותנו. הרגש הוא נקודת החיבור, ובתוך המערכת הזוגית, בתוך קשר משמעותי, אסור לוותר עליו. “שלום בית” אין פרושו רק לנהל יחד בית, אלא אווירה של שלמות. של חיבור. קשר וקרבה.

אם בכל זאת נראה לך שאינכם מצליחים לעשות זאת לבד, אולי שווה לשקול ללכת ליעוץ זוגי חיצוני, שיסייע לכם לבנות את החיבור הרגשי.

אסיים ואאחל לך בברכה מעומק הלב, שתזכו לשינוי. שתלמדו להרגיש יחד, להתחבר, לדבר ולהקשיב. (אם תרצי יש לי חוברת בנושא תקשורת, שאולי תוכלו ללמוד יחד).

הצלחה והרבה כוח,

אודליה.