תשובה:

שלום לך שואל יקר. קראתי את שאלתך וחשבתי בליבי על הגברים הרבים שיוכלו להזדהות איתך… אינני יודעת אם “צרת רבים” מנחמת אותך, אך אני מוכרחה לומר, כי השאלה שלך, בסגנון כזה או אחר, נשלחה אלי כבר פעמים רבות. כמו כן גם במפגשים האישיים עם זוגות, התיאור שכתבת עולה לא פעם.

אני מבינה ומסכימה עם הרגשתך שזהו בהחלט מצב מסתכל ולא נעים. ערב שלם או בילוי נעים “שנהרס” בגלל טעות, פליטת פה, או אמירה קטנה- שסביר להניח כי לא הייתה בה כוונה להרוס או לפגוע.

בשאלתך, לא תיארת איך אתם יוצאים מהמצב הזה, ומה עוזר לאשתך להירגע ולהתפייס. אך נראה כי חשוב להכיר ולדעת מה עוזר לכם באופן אישי לצאת מהמצב.

אחת העצות שאני יכולה לתת לך, היא פיתוח היכולת שלך, לקחת את המצבים הללו בקלות. מה שקורה לא פעם בסיטואציות הללו, כאשר האישה (ולעיתים  גם להפך…) נסגרת או נפגעת, בן הזוג כועס או מתאכזב מכך, וכתוצאה מכך האישה נסגרת עוד יותר, הבעל מתרחק.. ובאמת הערב הנעים “הולך…”. לכן, אני מציעה לך לנסות ולקבל את הסיטואציות הללו בקלות רבה יותר. לנסות לא להיפגע ממנה, לא לכעוס או להתאכזב כל כך. ייתכן כי דווקא בגלל שמאוד נעים וטוב לאשתך בבילוי המשותף שלכם, היא מתאכזבת כאשר מתרחש משהו שמקלקל מעט את ההרגשה הנעימה. כלומר, דווקא בגלל שטוב לה איתך, היא רוצה שימשיך להיות טוב ונעים, וקשה לה אפילו כשמשהו  קטן (שאולי בעיניה הוא גדול…) לא הולך כמו שציפתה.

אני בטוחה כפי שתיארת שזה לא קל לחוות זאת, אך ייתכן שאשתך, במצבים הללו זקוקה לכמה מילים טובות וחמות שלך- ובכך היא תוכל לצאת מהמצב הרגשי אליו היא נכנסה, אפילו במהירות.

מספר פעמים שאלתי נשים מדוע הן עושות כך ומה יסייע להן לצאת מהמצב. הנשים ענו (בסגנונות שונים) “רק שלא יתרחק עוד יותר” והוסיפו: “גם לי קשה להיות במצב הזה, אבל אני לא מצליחה לצאת מזה! אני צריכה את עזרתו…”.

כלומר, ייתכן שדווקא במקום הזה שנחווה בעיניך “כהרס” של הערב- יש לכם הזדמנות נוספות לקרבה. דווקא בתוך התחושות הללו אשתך זקוקה לך עוד יותר! להרגיש שאתה מכיל את האכזבה שלה, שאינך מוותר עליה, ושאתה יודע לומר לה: “סליחה, לא התכוונתי.”.

בסוף דברייך כתבת כי אשתך צריכה ללמוד לקחת דברים בפרופורציות נכונות. אני בהחלט מסכימה איתך וחושבת שיש כאן עבודה של שניכם. מצד אחד, כפי שכתבתי, שתדע בעז”ה להיות איתה גם כשהיא מתרחקת בכך לחזק את האמון שלה ולסייע לה לצאת מהפגיעות הזו, ומצד שני- גם לאשתך יש עבודה ללמוד לבטא את תחושותיה מבלי “להרוס” את הערב. אפשר לומר בנעימות: “מה שאמרת פגע בי…”. או “זה לא היה לי נעים ש…”, אך זה לא סיבה להסתגר, לתקוף או למלא את הערב במצב רוח רע. אפשר לדבר על הדברים ועדיין לשמור על אווירה נעימה.

לכן, אני מציעה לנסות ולפתוח את הנושא בזמן אחר, רגוע ונעים. תדבר עם אשתך על התסכול שלך מכך שבעקבות משהו קטן, שאתה כלל לא מתכוון, היא פועלת בצורה כזו שכל הבילוי המשותף נהרס. תנסה לשמוע את ההסבר שלה, ויחד תחשבו על כלים אחרים שיסיעו לכם לא להגיע למצבים הללו, או גם אם תגיעו, שתדעו לצאת מהם במהירות. 

אני מאמינה כי בעז”ה ככל שתלמדו יחד לצלוח את הסיטואציות הללו, אט אט הם יתרחשו פחות…

האמון ההדדי ייגדל, ושניכם יחד תצליחו לקבל את הדברים בקלות ומתוך הבנה הדדית. 

מאחלת לכם בהצלחה רבה, והרבה טוב.

 אודליה.