שלום לך שואלת יקרה,

אין ספק שמאמא או אבא נדרשים כישורים רבים. אחד מהם, ממש כמו שתיארת, הוא יכולת לסייע להם לבנות מערכת יחסים בריאה, טובה וחיובית.

מריבות בין אחים ואחיות הינה תופעה נפוצה ונורמליות במשפחות “הכי טובות”, ואין הן מעידות על מערכת יחסים לא תקינה בין האחים. מריבות גם בדרך כלל חולפות לאחר תקופה מסוימת, כשהילדים גדלים קצת.

שאלת האם להתערב או לא. הנטייה שלי בדרך כלל הינה לא להתערב, על אף שלא כדאי לומר זאת בצורה נחרצת וקבועה. זאת מכיוון שיש פעמים בהם כן חשוב להתערב ולשמור. כלומר, יש להבחין בין סוגים שונים של מריבות והצקות, אשר יאפשר לנו גם ללמוד מתי הגיע העת להתערב, ומתי לא.

באופן כללי ניתן לומר כי כאשר הילדים “מסתדרים” בניהם, האחד חוטף, והשני מגן על עצמו, האחד מציק והשניה מחזירה, כדאי לתת להם את המרחב לטפל במריבה בעצמם (על אף שהרעש מציק לנו ההורים לעיתים..).  בדרך כלל, במקרים אלו ההתערבות שלנו רק עלולה להזיק, להחריף, או לתת תחושה שאנחנו “בעד” מישהו אחר “ונגד” האחר. ואין המטרה שלנו להיות שופטים בניהם.

עם זאת כאשר אנו רואים שהמריבה מגיעה לאלימות של ממש, או למשל כשאופן קבוע אנו רואים (ולא מנחשים..) שאחד האחים הוא מושא לפגיעות חוזרות ונשנות, אנו מוכרחים להתערב.

אמנם הצקות ומריבות הן דבר שקורה באופן טבעי בין אחים,  אך אלימות או פגיעות מילוליות- ממש לא. זה המקום שלנו להתערב ולהפריד באסרטיביות ברורה (ולא בצעקות..) ולהדגיש כי בבית שלנו אין אלימות ואין מילים כאלה. בהקשר זה חשוב לומר שאם לא ראית במו עינייך את מה שהתרחש, אין להעניש אף אחד, אלא להבהיר את הכללים, ולעודד אותם לחזור ולשחק לפי כללי הבית.

במידה וכן צפית במתרחש וראית בדיוק מה קרה, כדאי לקחת את הילד הפוגע לשיחה, ואם צריך גם להרחיק אותו לכמה זמן מאחיו ולתת לו להירגע ולחזור לעצמו. בשיחה כדאי להדגיש דווקא את האמון שלנו בו, ולומר שאנו יודעים שזה לא מתאים לו, ואנו מאמינים ויודעים שהוא יכול לשחק עם אחיו בצורה נפלאה (תמצאי את הסגנון והמילים שמתאימות לילד שלך…).

מעבר לכל אלו, חשוב לדעתי לא פחות ואולי אפילו הרבה יותר- לחזק ולעודד את הרגעים הטובים והיפים שלהם יחד. את שומעת אותם משחקים יפה בחדר? כנסי לרגע ותאמרי כמה שזה משמח את אמא לראות אותם משחקים בנעימות! חשוב לתת חיזוקים חיוביים על הרגעים היפים הללו, על ויתורים הדדים, על ההקשבה האחד לשני ועל משחק נעים. שהילדים שלנו ילמדו שתשומת לב מקבלים דווקא מתוך המעשים הטובים, וירגישו כי אכן כיף ונעים להסתדר יחד, לשחק ולא לריב.  

.

בהמשך לכך, אני מאמינה כי חשוב להראות ולשדר לילדים שאנו סומכים עליהם, ועל היכולת להתמודד ולפתור קשיים לבד. כשהילדים יבינו שאמא או אבא אינם כתובת לפתרון של כל מריבה, הם יתחילו לסמוך יותר על עצמם, ולסגל כלים של התמודדות טובה וחיובית יותר.

 מקווה שהועלתי לך בתשובתי,

בהצלחה רבה!

אודליה.