תשובה:

שלום לך שואל יקר,

קראתי את שאלתך מספר פעמים ובאמת הרגשתי את הבלבול הגדול והסערה שאתה נמצא בתוכה. האובדן של אבא מאוד מאוד טרי, ומעורר המון רגשות, מחשבות וכאב.

מעבר לשאר הדברים שאתה מתמודד עימם, נראה לי שרק הקושי הגדול הזה יכול לערער את הכל. זה מאוד טבעי ונורמלי שאובדן של אדם כל כך יקר יטלטל את הנפש מבפנים.

ייתכן כי העובדה שלא היה לך קשר קרוב עם אבא, דווקא מעצימה את חווית האובדן. את הפספוס על מה שלא היה, ולא יהיה… את הגלגל שאי אפשר להחזיר אחורה.

 וזה באמת מאוד כואב ומצער.

תיארת קושי גדול בתפקוד היומיומי בחודשיים האחרונים. קושי לקום מהמיטה, להתקדם, לחפש עבודה, לחשוב חיובי, לתקשר נכון עם הסביבה ולהאמין בעצמך.

נדמה כי כל המערכת הפנימית נמצאת בערבול גדול ומחליש.

מתוך דבריך אני מרגישה כי הדבר המשמעותי ביותר הוא דווקא המחשבות השליליות שלך על עצמך. חווית חוסר האמון שלך בעצמך, רגשות האשמה על הקשר שלא היה עם אבא, וממילא גם עולות לך הרבה מחשבות של קנאה והשוואות לאחרים.

לא טוב לך עם עצמך, וממילא נדמה לך שכולם מצליחים וטובים יותר ממך.

שאלת אותי בסוף דבריך איך אפשר לעשות סדר ולהתקדם.

אני מוכרחה לומר כי בדר”כ אני לא מפנה דווקא ליעוץ או לסיוע חיצוני כלשהו, אך במקרה שלך, אני מרגישה כי הסערה הרגשית גדולה מדי בכדי שתוכל (כרגע לפחות) להתמודד עימה לבד. לעניות דעתי יש צורך בליווי ובהכוונה מקצועית שיסייע לך להתמודד עם המצב, לצמוח ממנו וחלילה לא לשקוע בתוכו.

ומעבר לכך חשוב לי לחזק את ידיך ולכתוב לך כי רגשותייך הם טבעיים, וההתמודדות עם אבל היא קשה מאוד. תן לעצמך את הזמן, ויחד עם זמן אל תחשוש מלקבל יעוץ מקצועי. אין לי ספק שאביך רוצה שיהיה לך טוב, שתתקדם, שתאמין בעצמך ושתדע שהוא איתך גם מרחוק…

יהי רצון שלא תדע עוד צער,

שה’ ישלח לך נחמה, ישועה, שמחה והצלחה בכל.

אודליה.